נעמה

נעמה נערה בת 17 ילדה קצת שונה מכולם אבל כל כך רוצה להרגיש חלק .
היא חברה בתנועת נוער אבל היא לא מדריכה ,למרות שהיא ממש ביקשה ורצתה כי היא מאוד אוהבת ילדים . נעמה לא הגיעה לשם כבר כמעט חודש ורצתה לדעת אם היא חסרה למישהו . היא הלכה לפעולה וישר אחרי שנגמר המפקד של הבוגרים, כולם עמדו בקבוצות ודיברו ,ורק נעמה עמדה באמצע ,בלי אף אחד שידבר איתה .

זאת היתה הרגשה פשוט דפוקה . נעמה שאלה את עצמה? למה לעזאזל אף אחד לא מתייחס אומר שלום משהו כלום. אולי זה לא המקום שלי כאן אולי עדיף שאני אעזוב .
כי ניסיתי פעם אחרי פעם וכלום לא משתנה ,ואני ניגשת לאנשים אבל זה רק היי יבש כזה כאילו לא אכפת להם ממני . נמאס לי די למה אני נחמדה לאנשים שלא שמים עליי? אין לי כבר כח ברצינות . נעמה הלכה הביתה עם תחושת בדידות גדולה .