חיכיתי

אני חיכיתי
חיכיתי שתפתח לי את הלב ולא את הרגליים
חיכיתי שתשקיט את הנפש שלי ולא תגרום לי לצעוק מעונג
חיכיתי שתראה בעיניי את העתיד איתי ולא את העבר איתה
לא הבנתי שאנחנו נמצאים בשני סיפורים שונים בתכליתם
אתה עדיין נמצא שרוי מתחת למגדל שבו הנסיכה שלך הייתה שוכנת, מחכה לשובה
ואני רק סיימתי לנקות את האבק שהצטבר שנים על גבי שנים על כל הלבבות, או חלקים מהם ליתר הדיוק – שאספתי להנאתי והנחתי על מדף ההישגים שלי. כזכרונות, לדברים שיכלתי להשיג אך לא היה לי הצורך בהם. אולי הגיע הזמן שאפנה מקום לדבר האמיתי. למרות שכשיבוא, חלילה אתן לו לשכב שם חסר מעש ליד כל חלקי הלבבות שאינם בשימוש. אשא אותו עליי תמיד, בתרמיל הגב שלי, למרות שיהיה גדול במידותיו ובמשקלו על חיי, איכשהו נראה שהוא רק יקל על מסת גבי, כי ככה הדבר האמיתי צריך להיות.