טנגו מציאות ודמיון-5- "ההריון"
רוזיקה החלה את הבוקר בבחילות איומות. כבר מספר ימים שהמחזור מתאחר, לא חשדה במאום, גם אימה לא. רגילה הייתה שביתה מתעוררת מאוחר בבוקר לאחר לילה סוער. בחילות וחמרמורת קשה וטורדנית, לא היו חדשים לה, אחד מאותם בקרים. הבחילות חזרו גם בבוקר שלמחרת, ובבוקר שאחריו, המחזור החודשי בושש להגיע. ההרגשה הרעה לא עזבה אותה, והמשיכה להציק, שיתפה רוזיקה את אימה במה שעובר עליה. " אולי וירוס?, יש לך חום? כואב לך משהו?" שאלה האם בתמימות. כשהתשובות לשאלות אלו היו שליליות , והתסמינים מחשידים, התגנב לליבה של האם ספק ותחושת אי נוחות . " הייתכן שאת בהריון?!?!?, אם כן "שומו שמיים !, אוי לבושה !!!", הייתה תגובתה ההיסטרית של האם רבקה. באם נכונה תחושת הבטן , וביתה הרווקה התעברה מגבר זר, תהיה זו פגיעה קשה בכבודן, במעמדן החברתי, כיצד תוכל להראות את פניה בציבור ?. המשפט " מה יגידו השכנים? " קיבל עכשיו משמעות מפחידה. החשד התאמת כשבדיקת דם פשוטה הציגה את הממצאים. המילה " חיובי " על טופס הבדיקה, הייתה הדבר השלילי ביותר שציפו לו, וקבעו מעל לכל ספק עובדה חדשה. באותו בוקר אביבי, בוקר שסימן תחילתם של חיים חדשים, ומורכבים, השתנו גם חיים אחרים.
********
ביטנה של רוזיקה החלה טופחת אט אט, צמד העופרים החל גודל, הגוף הכין עצמו בתהליך איטי וסבלני, לתפקידו החדש. יוסף לא נראה באופק מאז, כאילו בלעה אותו האדמה. הלחץ הנפשי והפחד מהלא נודע חלחלו אט אט לתודעתו. עיתים הייתה מחשבה זדונית קופצת למוחו, "מה יקרה אילו…???" . לא נתן למחשבה הדמיונית להטריד אותו, סילק אותה עוד בטרם החלה מצמיחה שורשים ומעכירה את יומו " מצב לא פשוט" חשב. אצל יוסף "עניינים כרגיל", טוב לא בדיוק… המאורע שעבר השאיר צלקת קטנה בליבה של אביבה אשתו, ובמוחו שלו.
לכאורה כלפי חוץ לא נראה שום שינוי במערכת היחסים, אבל משהו הלך איתם לאורך כל היום, מרגע שקמו, ועד שהלכו לישון. "צריך לעשות עוד ילד!!!" חשבה לעצמה אביבה . "ילד תמיד מחזק את הקשר בין בני הזוג…במקום שמבשלים לחמישה אפשר לבשל גם לשישי". לא נאלצה לחשוב יתר על המידה , הגורל הקדים אותה, ופתר אותה מהתלבטויות מיותרות. שני ילדים מאותו אב צומחים וגדלים ברחמן של שתי נשים שונות שלא מכירות אחת את השנייה, האחת אשתו והשנייה מאהבת לרגע.
לאחר שצבר כוחות נפשיים, ההתרגשות שכחה במקצת, ונראה היה כי יוכל לחזור לשגרה, החליט למלא את עגלת האבטיחים ולחזור לשכונת העולים. בזווית העין ראה אותה, גופה נראה לו מעט שונה… " אבטיח !!! על הסכין אבטיח !!! אדום ומתוק !!!" קרא כשהוא דוחף סכין גדולה לאבטיח גדול, מוציא משולש קטן ואדום ממרכזו מציג אותו בפני הלקוחה שעמדה לימינו, נותן לה לטעום וממתין לחוות דעתה . רעד עבר בגופו של הסוס הרתום , כשהתקרבה רוזיקה לעגלה. רעמת השיער שעל צווארו התבדרה ברוח, ורגלו הימנית נעה באי נוחות, כאילו הרגיש במין חוש חייתי על טבעי את המתח שבאוויר. כשנפגשו מבטיהם, ובלי לומר מילה, סימנה בראשה שיבוא, יש לה משהו לספר לו… הלקוחה היחידה הלכה והתרחקה, נשארו לבד.
" מה שלומך?" פתח את השיחה.
" אני בסדר גמור, אתה, הא, הא, הא, אבא…" אמרה בגמגום, לוקחת את ידו ומלטפת את ביטנה שהלכה ותפחה.
"בטוח???" שאל כלא מאמין.
"אני האבא???, את בטוחה???" חזר על השאלה בתקווה לקבל תשובה שונה.
" לא הייתי עם אף אחד אחר !!!" אמרה כאילו בהתנצלות
" אני לא עבודה !!!, אימא בבית!!!, אני הריון!!!, צריך כסף!!! , מכולת!!!,חשמל…" אמרה בעברית עילגת בחצי תקיפות חצי בקשת חמלה. מופתע, כבול, ומחויב, חש חסר אונים, מוחו קפא, המחשבות לא זרמו. " מה אני עושה???" הדהדה השאלה בראשו, אך תשובה סירבה להגיע. הוציא חבילת שטרות ומסר לה, אפילו לא אמרה תודה, עיקמה פרצוף והלכה.
תגובות (0)