טנגו מציאות ודמיון – פרק 3

לאחר שעלית בשלוש מדרגות קטנות , קידמו את פניך שתי דלתות עץ גדולות וכבדות מעוטרות בפיתוחיי מתכת ;שביל קצר בחצר, עץ גויאבות בפינה , תחתיו פירות מרקיבים ועלים שנשרו , שוב דלת גדולה ; הפעם בודדת. חדרים ענקיים, קירות גבוהים . לקראת התקרה חלונות עגולים וזכוכיות דמויות ויטרז' בצבעים שונים מעטרים אותם. על הרצפה מרצפות מצוירות בסגנון ערבי, חלקן דהויות, חלקן סדוקות. בית ערבי טיפוסי שננטש עם כיבוש יפו. נראה שאדם עשיר גר כאן קודם. הזמן עבר, הדירה הפכה לקטנה ולוחצת, ושוב החליפו דירה, הפעם בית חדש, בשכונה חדשה, שלוש קומות על עמודים… עבד קשה, ואביבה בנוסף למטלות הבית השוטפות, כביסה, בישול וניקיון, כשיכלה אף הייתה תופרת, או עובדת במשק בית ; במעט הכסף שהרוויחה תמכה בכלכלת הבית , ועזרה למשוך את העגלה שהלכה והכבידה ; שרדו, לא רעבו ללחם. חמישה ילדים בלי עין הרע הביאו לעולם, שני בנים ושלוש בנות, בהפרשים של שנה וחצי עד שנתיים ; הבכור אברהם, ולאחריו, רחל, יצחק , לאה, ובת הזקונים חנה ; ילדים טובים, ומחונכים, אימא תמיד דאגה והקפידה שיהיו נקיים ומסודרים.
רוזיקה
משפחת קובריגרו עלתה מרומניה ; אב חולה, יאנקו ;אם מבוגרת רבקה ; אחות גדולה רוזיקה ואח קטן סרג'ו. גרו בדירת עמידר קטנה באזור רווי עולים חדשים. כשותפות גורל הפכו סרינה, קלרה, בלה ,ורבקה, שכנות מהשכונה, לחברות קרובות, סוג של משפחה ;היו נפגשות בפתח אחד הבתים, משוחחות, שותות קפה, או אוכלות עוגה תוצרת בית שנאפתה על ידי אחת מהן. מידי פעם אכלו דולצ'צה ( רקיחת פירות מתוקה) תוצרת בית כמובן, והקשר ביניהן היה עמוק. רבקה האם ; הקפידה על חינוך ומשמעת. אולד פשאן, דאגה לילדיה כפי שחשבה שאם צריכה לדאוג, דאגה יתרה, הגבלות, שמירה על יושרה ומוסר, מאוד חשוב "מה יגידו השכנים?…". הבת יפיפייה מדהימה, בלונדינית גבוהה וחטובה, עיניים כחולות שכאילו נשתקפה מהן עיירת נמל ציורית לחופו של הים השחור. טמפרמנטית, חריפה, והרפתקנית, לא ענתה על צפיות אימה, יוצאת לברים, רוקדת, שותה, וחוזרת הביתה בשעות הקטנות של הלילה. האם הייתה ממתינה לה ערה ,משקיפה מאדן החלון. פראית, בלתי ניתנת לריסון, שילוב של חתולה מפונקת ונמרה טורפת.
מאמצי האם לחנך אותה בדרכה השמרנית והנוקשה עלו בתוהו. האח סרג'ו תופעה בפני עצמה, שיתף פעולה עם אחותו. האם נאלצה להתמודד עם בעל חולה ושני ילדים מופרעים, פורקי עול.