פתאום אהבה-פרק 6.

״ראובן תשחק בהוגנות!״ מנחם אמר לעבר ראובן שיש מולו בלובי של הבית אבות וכיון לכוונו את מקל ההליכה שלו בכעס.
״אני משחק הוגן,זה אתה שלא מוכן להפסיד״ ראובן ענה לו בקול עייף והרים מעט את המשקפים שלו שהחליקו לו במורד גשר האף.
״הוא צדק אבא,אתה לעולם לא יודע להפסיד..״ גבריאל אמר לעבר מנחם אבא שלו ,שהיה שקוע עמוק במשחק הדמקה .
״מה קרה עזבת את המוסך ובאת לראות אותי?״ מנחם עבר לבנו גבריאל בזמן שהוא מעביר שחקן דמקה אחד ,לעבר השחקנים של ראובן.
״זה לא מוסך אבא.״ גבריאל אמר לו ביאוש ונאנח,בזמן שהוא מדפדף עוד עמוד בעיתון שחלקו בכניסה.
״ואני פה קבוע פעמיים בחודש״ גבריאל אמר בכעס וקיפל את העיתון במהירות.
״פעם אחרונה שהיית פה זה שהיית צריך כסף,אז אני משאר שגם הפעם אתה פה בשביל זה..״ מנחם אמר לו והיה אפשר לשמוע את הקול מאוכזב ,אך חיוך התפרס על פניו כשהוא הוציא שחקן נוסף לראובן.
״אני מנהל חברה,אני עסוק,אני עובר מפגישה לפגישה בכל יום״ גבריאל סינן לעבור כשראה שאבא מצטער שהוא לא בא יותר.
״ביום שאתה תנהל חברה,אני אהיה ראש ממשלה.״ מנחם אמר לו בעקיצה וגבריאל העביר את ידו בשיער שלו ביאוש.
״לרוץ כל היום בין בחורה לבחורה זה לא נקרא לנהל חברה.״ אבא שלו המשיך לקטר וגבריאל התחיל להבין שזה היה טעות לבוא לפה.
״אוקי,עזוב את מסע ההעלבות שלך ,אני צריך עזרה..בדחיפות״ גבריאל אמר לו והתקרב מעט לאביו עם הכיסא
״באיזה סכום מדובר?״ מנחם אמר ביאוש לבנו בזמן שהוא מחכה שראובן יעשה את תורו במשחק.
גבריאל לקח את המפית שהייתה לצד הכוס תה של אביו וכתב עליו את הסכם הכסף שהיה צריך,והגיש את זה לאביו שהעיף בזה מבט וכלל לא לקחת את זה מידו.
״ראית ראובן,הבאתי ילד לעולם כדי שיסחט ממני את השקלים האחרונים שנשארו לי לפני מותי.״ מנחם אמר לעבר חברו בחיוך עצוב .
״אתה מחרבן כסף,היית מושקע בנדלן ,על איזה שקלים אחרונים אתה מדבר?״גבריאל אמר לו בכעס וקימט את המפית בעצבים.
״אני מתחיל חוג שחייה בקיבוץ וזה לא עסק זול..״ מנחם אמר לעבר בנו בהתנשאות והמשיך במשחק.
״אבא אני מודע למצב שלך,יש לך מליונים! למה אתה לא מסוגל לעזור לבן שלך,לפאקינג הבן היחיד שלך?!״ גבריאל אמר לו בכעס ונעמד על רגליו.
״כי הבן היחיד שלי לא מקשיב לי,הוא מתרבב ועושה שטויות ,אתה היית צריך ללכת ללמוד..״ מנחם התחיל להגיד לו איך גבריאל עצר אותו והשלים את המשפט במקומו ״ללמוד רפואה לטוס להתמחות לחו״ל להיות פרופסור..אני שומע את זה כמעט כל יום בשנים אחרונות אבא..״
״אני מצטער שבחרתי לעסוק במשהו שאני אוהב לעשות ולא מה שרצית..״ גבריאל אמר לו בכעס ובציניות
״ותראה לאיפה זה הוביל אותך..״ מנחם אמר לו והביט בו בזלזול.
״הבנתי בסדר,לא צריך ,תשאר כאן לבד אתה והכסף שלך..״ גבריאל אמר לו בעצבים לקח את המפתחות של הרכב משולחן והתקדם לכיון היציאה.
״אתה יותר מדי קשה איתו..״ ראובן אמר לו בזמן שהוא הקשיב לשיחה שלהם מהצד.
ומנחם הביט בו מעורר.

—
״מה את עושה פה?״ גבריאל אמר לה כשהוא נכנס לחדרו וראה אותה שם, ודבר הראשון שעבר לו בראש זה שהוא חייב לחזק את ההאבטחה במקום.
בזמן שהוא נאנח ושיחרר טיפה את קשר העניבה שלו שהרגיש שהתחיל ללחוץ לו מהיום העמוס הזה.
״באתי לבקר״ היא אמרה לו בחיוך ולקחה נשיפה מהסיגריה שלה והוציאה אותה במהירות החוצה.
״דבר ראשון,אסור לעשן פה.״ גבריאל אמר לה בקול רציני וזרק את המפתחות על השולחן והתקדם לכיון הכיסא שלו ושהיא ישבה בו.
״אתה כל כך צייתן לחוקים.״ אני אמורה לו ונשכה את השפה התחתונה שלה ,זה היה כל כך סקסי בעינה
״שאני קבעתי אותם..״ הוא אמר לה בחיוך מייבש ובא לקחת את הסגריה מידה אבל היא הזיזה את ידה במהירות ולקחה עוד נשיפה.
״דבר שני,אל תשבי לי על הכיסא״ גבריאל אמר לה בעצבים ושילב את ידו ,קודם נטלי ועכשיו היא זה מתחיל לעצבן אותו.
״אוקיי..״היא אמרה בחיוך שובב ונעמדה על רגלה מולו .
״תודה״ הוא אמר לה ועקף אותה והתיישב בכיסא .
״יש שמועות שאתה לא בתקופה טובה בעסקים..״ היא אמרה לו מחשדנות והתיישבה עליו שפנייה מול פניו.
״באמת,רון לא אמרו לך לא להקשיב לשמועות?״ גבריאל אמר לה בזלזול ולקח לה את הסגריה מיד ונשף ממה גם,הוא היה צריך משהו שישכיח את מה שקרה עם אביו ורון והסיגריה באו בול בזמן.
״אני סומכת על המקורות שלי.״ רון אמרה לו ומשכה אותו עלה בעזרת העניבה שלו.
״ידעתי שאת מזדיינת עם האויב״ גבריאל אמר לה בציניות והיא שחררה אותו אחורה להשען על הכיסא בחזרה.
רון וגבריאל הכירו לפני יותר חמש שנים,
היחסים שלהם מתחילים ומסתמים במפגשים קצרים כשהוא מתוסכל וכשהיא צריכה תשומת לב.
״אני לא זונה..״ היא אמרה לו בכעס ושילבה את ידיה כאילו היא נפגעה.
״את לא?״ הוא שאל אתה בצחוק וכיבה את הסגריה שעמדה להגמר.
ועבר להחזיק את מותנייהחזק בידיו.
רון בהעברה ניסתה להכנס לעולם הדוגמנות וכשראה שזה מקצוע שמצריך המון עבודה קשה ,היא החליטה לה שעדיף פשוט להתחבר לאנשים הנכונים.
״דניאל לא סיפק אותך מספיק אז חזרת לפה?״ גבריאל שאל אותה בעקיצה .
בין גבריאל למתחרה שלו דניאל הייתה תמיד תחרות סמויה שגם רון כללה בה .
״תאמת,שגמרתי בטירוף ..״ רון לחשה לו באוזן ובזמן שהיא מחלקת לו נשיקות ,
ובשנייה שהיא סיימה גבריאל הרים אותה והניח אותה על השולחן במהירות בזמן שהוא מנשק אותה בפרעות.
״מדהים לראות כמה הנסיון להיות הכי טוב מחרמן אותך..״ רון אמר לה בחיוך בזמן שהיא פותחת את כפתורי החולצה שלו.
כשהבינה שהטריד הזה תמיד עובד עליו,
היא הכירה את גבריאל ,
תמיד ניסה להיות הכי טוב במיוחד מדניאל ובמיוחד שזה מגיע עלה.
גבריאל לא ענה לה הוא רק במשיך לנשק אותה,
לא היה אכפת לו מה שהיא אמרה עליו ,הוא היה פשוט צריך לפרוק עצבים אז הוא ניצל את העבודה שהיא פה.

—
״היי,תגידי גבריאל נמצא פה ?״ נטלי שאלה בחיוך את אחת המזכירות שעמדה ליד המשרד של גבריאל.
״שנייה מתוקה.״ היא אמרה בלחש לנטלי וחזרה לכמה רגעים לדבר בטלפון.
״כן , קבעת פגישה?״ היא אמרה לה בחיוך ודפדפה מהר וביומן שלה מחפשת לראות אם כתוב לה פגישה לשעה הזאת
״לא לא ,זה בסדר אני עובדת כאן..כאילו לא ממש עובדת..זה בסדר״ נטלי אמרה לה בחיוך וניסתה כמה שיותר להיות ילדה טובה כדי שהיא לא תעיף אותה.
״אני לא בטוחה שהוא פנוי עכשיו.״ היא אמרה לה בחיוך עצוב ,
כשהיא נזכרה שהיא ראתה אותו נכנס לפני כמה דקות כשהוא היה עצבני ולפני זה נכנסה בחורה לחדר שלו וחיכתה לו,וחשבה שאולי זה לא זמן טוב.
״זה באמת רק כמה דקות.״ נטלי אמרה לה בחיוך סלחני והתקדמה לכיון המשרד שלו במהירות.
כשהיא הגיעה לכמעט סוף המסדרון ,איפה שנמצא המשרד של גבריאל היא שמעה גניחות וצעקות של בחורה ,היא המשיכה להתקדם אבל לאט יותר ,היא לא יודעת למה אבל זה עניין אותה ,
היא רצתה להקשיב עוד לשמוע בברור שזה מה שהיא שומעת,היא הקריבה את האוזן שלה לדלת של במשרד וממש יכלה לשמוע בברור עכשיו.
היא חשבה לרגע אולי לפתוח מעט את הדלת אבל היא ברחה משם במהירות לבסוף.
״את רוצה אולי שאני אמסור לו את מה שיש לך ביד?״ המזכירה שאלה אותה כשראתה את נטלי חוזרת במהירות כשבידה משהו.
״לא זה..״ נטלי אמרה ונזכרה בתמונה שהיא מחזיקה בידה וחשבה להביא לגבריאל את זה כמתנה ,כדי לשפר קצת את העיצוב לטעמה במשרד.
זה היה תמונה שהיא קנתה הבוקר וזה היה תמונה של פיצה ענקית עם המון גבינה צהובה נמרחת בצדדים .
היא חשבה שזה יכול להיות אחלה בדיחה בצחיקה של שניהם,
״זה סתם משהו דבילי.״ היא אמרה לה בחיוך עצוב והרגישה לפתע ממש ילדותי וטיפשה שהיא חשבה להביא לו את זה .
״תשכחי מזה״ היא אמרה לה לבסוף והניחה ואת התמונה על הכיסאות המתנה שהיו שם וברחה משם במהירות.