חייל אחד

ושוב אזעקה ושוב מלחמה
ושוב עוד חייל שזועק לעזרה
ושוב ירייה ושוב הפצצה
ושוב עוד חייל שלכלך את החולצה
ושוב אנשים עומדים מול קבר
כולם עצובים, בוכים על הגבר
יושבים עכשיו בשקט
על הילד שגדל, ומת

ושוב פקודות ושוב כשלון
ושוב עוד אחד שנכנס לארון
ושוב נפילה ושוב צעקה
ושוב עוד חייל שלא קם מהמכה
שוב ילד קטן לא הולך לבית ספר
סגור ונעול, לבד בתוך חדר
שוב אין יותר צחוקים בכלל
החבר שלנו נפל

שוב נשפך דם, עוד קרוב נעלם
כל כך מוקדם להיפרד מהעולם
חיים שלמים היו לפניו
למה מהר? למה עכשיו?
לבד למעלה בוכים מלאכים
רק הם, עצמם, ואלוהים
אלה שעלו לשמיים
אלה שנפלו מהרגליים

כל כך הרבה שנות מלחמה
דם ורצח, זה עולם משוגע
לקום בבוקר, לראות כתבה
איך הארץ קורסת אל תוך עצמה
אבל הסוף רחוק מאיתנו
כעס ופרא יגמרו את כולנו
ולנו כלום לא נשאר
ובגלל זה, אני שר

חייל אחד נותר בודד,
חייל אחד נותר עומד
חייל אחד נותר בוכה,
את גופו סוחב
חייל אחד נותר חוזר,
חייל אחד כבר לא מדבר
חייל אחד נותר חי,
שואל עד מתי