סוף הדרך–פרק 8

למחרת נסעתי לדירתה של נטלי.
כרגיל נטלי הייתה סקסית בטירוף, היא לבשה שמלה צמודה שחשפה הכל מכל הכיוונים, אבל קיבלתי החלטה סופית. אנחנו חייבים להפסיק את הרומן שלנו.
לא רציתי להמשיך להסתכן.
סילביה עמדה בראש סדר העדיפויות שלי.
התיישבנו בספה, נטלי שילבה את רגליה ושמלתה התרוממה וחשפה עוד יותר את רגליה היפות.
התקשיתי להתרכז, חשבתי עוד פעם על סילביה.
גם היא, יש לה רגליים חטובות.
התחלתי לדבר בעדינות, תוך כדי בחירת מילים בזהירות.
הדגשתי כמה היחסים בינינו סיפקו אותי, כמה נהניתי מכל רגע.
נטלי הקשיבה לי בלי להגיד כלום, פתאום היא הציתה סיגריה. חשבתי לעצמי: סימן רע. היא מעשנת כאשר היא מתעצבנת.
לא טעיתי. היא קטעה אותי באמצע המשפט וצעקה:
– תפסיק עם השטויות שלך, אתה רוצה שניפרד?
אתה לא רוצה שנהיה ביחד. לא סיפרת לסילביה עלינו.
אני מכירה אותך! שכחת שאנו עובדים יחד.
אתה והשקרים שלך! לא קשה לך לתמרן אותה.
אתה חושב שהיא תסלח לך. נכון?
אבל אתה בטוח שאתה יכול לשכוח אותי, לשכוח את הלילות המטורפים שלנו.
והיא פרשה את רגליה רחב ונתנה לי לראות שהיא בלי תחתונים.
עצמתי את עיניי. כמה זכרונות עלו בי בבת אחת.
זכרונות של הגוף העירום שלה, כל כך מושך! זכרונות של משחקי מין ששיחקנו יחד. איך אוכל לשכוח את כל הרגעים האלה!
אבל הפעם הכישוף שלה הפסיק לעבוד. פקחתי את עיניי ועניתי לה בקול רגוע:
– לעולם לא אשכח אותך, את מדהימה, מהממת, אבל אני מצטער זה נגמר.
בחרתי בסילביה וסילביה בחרה בי.
אני מבקש ממך שתביני את זה אחת ולתמיד.
היא פרצה בבכי וצרחה בהיסטריה:
– אל תדאג הבנתי אותך! לך לעזאזל אתה והזונה שלך!
אבל אל תחשוב שהיא תחזור אליך.

משהו נוסף, אני אפסיק להיות המזכירה שלך.
רוברט הציע לי כבר כמה פעמים שאבוא לעבוד איתו בקליפורניה.
עד כה סירבתי בגללך, אבל עכשיו, אין לי סיבה להישאר.
נמאס לי ממך, נמאס לי מצרפת. אני חוזרת לסן פרנסיסקו.
עכשיו עזוב אותי! תסתלק מכאן. עוף מפה!