פחד

אבא, אני פוחד
אמר בין שקיעה לזריחה
אבא, יש שם משהו
אני לא יודע אבל מה

החושך מזמין אותו
והשקט מלווה אותו
אני מרגיש אותו מגיע
עוד רגע תשאר, שלא..

אתמול בלילה הוא נשאר בחלון
איפה שלא רואים, ליד הווילון
ולפני כן הוא הציץ מהצד
מערמת הבגדים ליד הכד

תוכל להשאר, רק הלילה לא לתמיד
עוד קצת, עד שהוא ילך ממני
אתה יכול סתם לשבת, לא צריך דבר
רק אותך, שומר קצת לפני המחר

הבאת לי מקל, שבחרנו ביחד
אמרת שזה יעזור לנצח אותו
החבאתי מתחת לכרית בלילה
אבל הוא השכיח ממני, ולא זכרתי

עזרת לי עם פנס, וגם עם אור
הלכת לישון והוא ישב בחלון
מקיש באצבע אחת קשה
נוקש מקרקש על זכוכית יבשה

הקראת סיפור, ובאמת נרדמתי
אבל בלילה בין הימים פתאום התעוררתי
ראיתי אותו מביט בין דרך סדינים
מתוך הארון עינו השחורה בהתה לי בפנים

הראת לי שאין כלום מאחורי הארון
וגם את הדלתות והחלון והוילון
אבל לפעמים, לא הרבה אני מבטיח
אני פשוט רוצה את ידך לידי כאורח

באותם רגעים אני יודע
אפילו אם הפחד יעיז להתגנב
אתה תצחק עליו ותגרום לו לפחד
ובין בדיחה לחיוך אני אבין גם כן
שבעצם לא הלילה או החושך השוכן
לא הם הפחד או אפילו חבריו

זה בסדר אבא, עכשיו לך לישון
אני אזכור את החיוך האחרון
ככה מנצחים פחד ואימה
צוחקים עד שהם מתביישים במראה