הכרך החסר – פרק י”ח

לפרק הקודם

הכרך החסר – פרק י”ז

—

–היום השמיני. 10:00. בית משפחת איינג'ל–

אודרי פתחה את הדלת לשמע הדפיקות.
"שלום מלאכית שלי!" אמר האיש בכניסה וקד חצי קידה. "מזמן לא התראינו".
אודרי חייכה "היי פיטר, מה שלומך?".
"עובדים ונהנים, כרגיל," פיהק פיטר. "מה היה דחוף כל-כך?".
פיטר פיינדלנד היה שותפה של אודרי במקום עבודתה כבר שלוש שנים.
הבעיה התחילה כעבור כמעט שנה.
השותפות בין פיטר לאודרי התחזקה לאיטה – ולפעמים הפליגה מעבר לשותפות של עבודה.
אודרי לא רצתה שאפריל תדע על פיטר.
אפריל שרדה בקושי את הקשר השברירי שלה עם ספי, ואודרי לא רצתה להעמיס עליה גם את ההתמודדות הזאת.
לפעמים היא נתנה לאפריל תירוצים שהיא מתעכבת כי יש עומס בעבודה, לפעמים היא אמרה שהיא יוצאת עם חברות, ולפעמים אפילו נתנה אותה לספי שלא ידע מהעניין.
המצפון של אודרי ייסר אותה, ולכן רצתה להיפגש באותו יום עם ספי ולספר לו על הקשר שלה עם פיטר – אבל כשהגיעה לביקור גילתה שגם לו יש מאהבת.
סוף-סוף המצפון שלה השתתק.
"בוא, תיכנס," אמרה אודרי. "תרצה לשתות משהו?".
"קפה חזק יהיה נחמד".
אודרי הכינה לפיטר קפה ושניהם התיישבו במטבח.
"אני דואג, אודרי," אמר פיטר ולגם מהקפה. "נשמעת נסערת בטלפון".
אודרי סיפרה על פגישתה עם ספי בדירתו ועל מה שראתה.
"אני כל כך מצטער," אמר בעצב. "סיפרת לאפריל?".
"לא בדיוק," אמרה אודרי. "לא רציתי שספי ייראה בעיניה כמרושע. למרות הכול – הוא אבא שלה והיא מעריצה אותו".
"איפה היא עכשיו?".
"היא שלחה לי SMS שהיא הולכת לחברה, לישון אצלה," היא הביטה על הרצפה. "כתבתי לה שאני מסכימה. היא צריכה להירגע"
פיטר סיים את הקפה "אז מה את הולכת לעשות?"
"קיוויתי שאתה תייעץ לי".
"אולי כדאי קודם כל לחשוב על דרך לספר עלינו לאפריל".
"למה?".
"עדיף שזה יבוא ממנו במקום שהיא תגלה את זה בעצמה".
"אתה צודק," אמרה ושילבה את ידיה. "אוף! למה זה קורה דווקא לי?".
פיטר קרץ "כי כולם אוהבים מלאכים, אודרי".
"תודה פיטר, אני חושבת שאחכה עד הבוקר עד שהיא תירגע".
"שאשאר?".
"לא הפעם".
פיטר קם מכיסא, ניגש אל הדלת וקד "אז עד הפעם הבאה מלאכית שלי – להתראות," ואז הוסיף "ובהצלחה".
הדלת נסגרה מאחוריו ואודרי פנתה לחלון וראתה אותו נכנס למכונית ונוסע הרחק.
'למה אמרתי לו ללכת?'.
בתוך המכונית פיטר חייך לעצמו מספר דקות ואז כתב הודעת SMS.
"מה המצב אצלכם ילדים? איך היה הטיול? אמא ונדי נהנתה?".
—

–היום השמיני. 17:45. הדירה של קים—

עבר כבר יותר מיום, וקים עדיין לא ידעה מה לעשות עם עצמה.
היא הייתה שקטה, לא ענתה לטלפונים, לא יצאה מהבית ובקושי אכלה.
רוב הזמן היא שכבה על המיטה ובהתה באוויר ללא תזוזה.
'איך נתתי לעצמי להתפרק? למה לא התעקשתי להימנע? הרי ידעתי שזה יהרוס לספי את החיים… מה אעשה עכשיו?'
פף!!!
חלון חדרה התנפץ וקים התכופפה והתחבאה מאחורי הארון לידה.
'יורים עליי'?
לא היו עוד קולות נפץ, אז היא הסתכנה והביטה לכיוון.
כדור קטן היה מונח על הרצפה.
היא זחלה והתקרבה אל הכדור, וקיוותה שלא מדובר ברימון או בפצצה.
קים נרגעה כשראתה במה מדובר.
סלע גדול שכנראה הושלך לחלונה.
ואז היא הבחינה בגומייה שעליו ובמה שמצורף לה – תמונה עם מספר טלפון בצבע אדום כתוב למעלה.
קים הוציאה את התמונה מהגומייה והביטה בתמונה.
'אוי לא!' נבהלה ומיהרה אל הטלפון הסלולרי שלה.
היא התקשרה למספר שבתמונה, ואחרי כמה שניות שמעה קול לא ברור "יפה קימברלי! זה היה מהיר".
"איפה אפריל, מרושעים שכמותכם?" צרחה. "היא לא קשורה לזה!".
'אם לא הייתי עושה מה שעשיתי, הדירה של ספי הייתה נשארת נעולה'.
"אל תדאגי, לא יקרה שום דבר לילדה החמודה".
"איך אני יכולה להיות בטוחה שהיא עדיין בחיים?".
"את לא," אמר הקול ונתן לה זמן לעכל את דבריו. "אבל אם לא תעשי מה שנבקש – תהיי בטוחה בתוצאות שיעציבו אותך".
"מה אתם רוצים?".
—

–היום השמיני. 22:05. תחנה מבצעית–

נייג'ל היה מתוסכל.
הוא חשב שהבין איך ונדי מרגישה כשהיא יושבת מול המחשב בחוסר מעש, מחכה לטלפונים ולהוראות, מרותקת…
הרב-פקד סיפר לו שכמה ימים אחרי שונדי נעלמה, הלוויינים הושבתו.
הוא ידע שרק ונדי יכולה לבצע את הפקודה הזאת.
'מה עשו לך, ונדי?'.
הוא כבר יותר מ-3 שעות עבד על המערכת של "מגדל שמירה" ורק עכשיו החלו המכונות להטעין את עצמן.
ייקח זמן.
נייג'ל לא האמין שג'ייק אשם.
יש חור בסיפור שמזכה אותו.
הוא עבר במוחו על כל מה שקרה:
'את הרצח ואת חטיפת הילדים בחוף, אפשר לנהל מרחוק- אשם'.
'גם את הריגת האיש העיוור בקנדה ניתן לנהל מרחוק – אשם'.
'את כל המידע על מקום מגוריה של ונדי ואיפה הייתי מאושפז, יכל למצוא בקלות – אשם'.
'אבל, אם הוא קשור להתנקשות בטרי ורוז, ולא ממש סביר שהיה קשור כי היו ממש כמו ילדיו, למה שיסכן את עצמו בהפללה בנסיעה למקום בו לא יוכלו לזכות אותו?'.
עכשיו נייג'ל היה בטוח 'ג'ייק לא אשם!'. הוא קם ממושבו להגיד את זה לרב-פקד פרינס, אבל אז עצר את עצמו 'אז מי כן?'.
'ספי? – ממש לא'.
'קימברלי – לא נראה לי'.
'ונדי – גם אם היה משהו הגיוני בזה שתחטוף את עצמה, היא לא הייתה מתאמצת כל-כך. ובעקבות הקשר שנוצר בינינו, אני לא מאמין שזאת היא'.
'רב-פקד פרינס – מה יצא לו מכל הסיפור הזה? סביר שלא. '
'וורן – הוא נכנס לעסק רק מאוחר יותר'.
'צריך מישהו עם גישה שנמצא בתוך הסיפור, אבל לא מעלה חשד.
'אוי לא!'

–היום השמיני. 22:15. מוטל קרוב לתחנת משטרת קנדה–

מיד כשיצאו וורן וטרייסי מהתחנה, נסעו במונית וקנו מחשב נייד, ומשם נסעו למוטל הכי קרוב שמצאו שמבחוץ נראה לא רע.
המראה בחוץ לא העיד המראה בפנים.
המוטל היה מזוויע, קצת שבור וחלוד וכמעט ללא לקוחות.
בגלל שלא היה להם פנאי לחפש מקום אחר, הזמין וורן שני חדרים נפרדים, על מנת שיוכל להתרכז במה שג'ייק נתן לו, והלווה לטרייסי קצת כסף כדי להסתובב באזור.
רק כששמע דפיקות על הדלת שם לב לכך שעבד ללא הפסקה מאז שהגיע, ואפילו לא יצא מהחדר כדי לאכול.
הוא רק ישב על המיטה כשהמחשב עם הUSB בתוכו נמצא לידו, והקליד וקרא מהצג. עיניו התעייפו והוא פיהק.
"כן?" קרא וורן.
הדלת נפתחה וטרייסי עמדה בפתח "הכול בסדר? לא יצאת מהחדר מאז אתמול. יש חדשות?".
וורן הביט מחוץ לחלון החדר ובדק שאין שם אף אחד "תסגרי את הדלת, יכול להיות שמישהו מקשיב מבחוץ".
טרייסי נכנסה וסגרה את הדלת מאחוריה ואז התיישבה לידו והביטה בצג המחשב.
"מצאת משהו?" שאלה.
"אני חושב שכן," אמר. "דבר ראשון, המשאית התנגשה בזדון, לא מדובר בתאונה – אלא ברצח".
"את זה כבר ידענו".
"זה לא היה מוכח," אמר וורן. "דבר נוסף, הצלחתי למצוא את שיחת הטלפון שלפני ההתנגשות. זה היה איום עם ענישה, יש לי הקלטה שלה".
וורן לחץ על כמה מקשים והשמיע את האיום שלפני ההתנגשות.
"אז מה הלאה?".
"אני מנסה לסנן את מקור הקול ומשם להשתמש בתוכנה להתאמת קולות שפיתחתי," הסביר וורן וחייך. "אני אחד מהמקצוענים בתחום במחוז שלי".
"וורן, אני דואגת, מה יהיה בסוף?" אמרה טרייסי בעצב ובכתה. "ג'ייק ממש כמו אבא בשבילי".
"למה את מתכוונת?".
"בניגוד לאחי, אני הייתי יתומה נערת רחובות ופרצתי לבתים ולחנויות," היא ניגבה את אפה בשרוול חולצתה ואז המשיכה "כל זה נמשך עד הפעם שפרצתי לביתו של ג'ייק. הוא תפס אותי בשעת מעשה ולא הצלחתי לברוח. אבל במקום לקחת אותי למשטרה – הוא הציע לי עבודה, להיות עוזרת שלו בתחנה המבצעית. ותוך מעט חודשים, בעקבות פרישת העוזרת הקודמת של רב-פקד פרינס, ובעזרת המלצה מג'ייק – הועליתי לתפקיד העוזרת הבאה של הרב-פקד".
וורן הביע מבט התפעלות "באמת אדם נפלא".
"ועכשיו הוא בכלא, ואין לי אף אחד" בכתה שוב בקול.
פתאום חיבקה טרייסי את וורן ונשענה על כתפו "כל מי שאני אוהבת נעלם – ונדי, קים, הרב-פקד רחוק ובקושי חילץ אותנו, ועכשיו ג'ייק".
"ששש…" אמר וורן וניסה להרגיע, "אני עדיין כאן".
פתאום הרימה טרייסי את ראשה ונישקה את וורן.
הוא התנגד ודחף אותה לאחור כדי לנתק מגע.
"טרייסי, את בסערת רגשות. זה לא נכון…".
הטלפון הסלולרי של וורן צלצל.
וורן הביט בכתוב על הצג 'תחנה מבצעית'.
הוא שלח את ידו כדי להרימו, אבל בהפתעה דחפה אותו טרייסי בכוח לאחור כך שנשכב על גבו על המיטה.
טרייסי הסתערה ונישקה אותו שוב תוך כדי שהיא פותחת את כפתורי החולצה שלו, ווורן ניסה להדוף אותה.
לבסוף וורן הצליח לאחוז בזרועותיה בחוזקה והיא לא יכלה להמשיך.
טרייסי התנשמה והרגיעה את עצמה.
"תפסיקי טרייסי! זאת לא את. את לא חייבת לעשות את זה".
טרייסי הצליחה לשחרר את זרועותיה ופשטה את חולצתה "אתה טועה, אני חייבת".
רק אז הבחין וורן בסכין החד שהיה חבוי מתחת לחולצתה.
אבל זה כבר היה מאוחר מדיי.
"סליחה, ממש סליחה".

המשך יבוא…