אגו היצור (הלא) מקסים שלנו

זה תמיד מתחיל ממנו, מהאגו.
יצור קטן שעם כל ליטוף ועוצמה, גדל ומתפתח.
יצור שלא יודע שובע ורק מחפש כל הזמן מזון. אין לו ערכים ועקרונות. הוא מונע על פי דחף. הוא מכונה בשם יצר.
כשהוא מספיק גדול בשביל למלא את הגוף, הוא בוגד.
הוא בוגד בליטוף, בעוצמה.
הוא מחליט שהוא יכול להסתדר לבד.
אך בכל פעם ופעם, בכל מקרה ומקרה, הוא מרגיש שמשהו חסר לו.
הוא נואש, והלא "סך הכול סתם דחף קטן".
אז הוא קם והולך במרחביו הפרועים, רומס את כל אלו שבגד בהם, קודם או כעת, ושותה בצמא את כל הכוח שיצא בעקבות הרמיסה.
וכך, דורות על גבי דורות, באופן שהושתת מימי קדם, ובגלל סיבה הנראית לעין וצרת אופקים, הוא פועל.
גם היום, שהקדמה בולטת ביננו, הוא עדיין נמצא.
ומרוב שכוחו חזק דיו, הוא כבר הפך להגיוני וברור גם אצל הרמוסים והבגודים.
והם, הרמוסים והבגודים, משתמשים בו על אחיהם, ולא מפסיקים.
לא לשכוח!
עובדה שנראית כך רק לעין. הסכמה שכוחה. יכולים גם הם, להרוס חיים. להרוס אנשים. ובמקרה הפחות גרוע, לגרום להם להרגיש שהם פחות טובים, ככה שהם לא מגלים עד הסוף את כוחם ויכולותם האמיתית.
אף אדם לא נגד אף אדם, אך אני בטוחה שכל אדם נגד חוסר צדק, אי-אמת ואי-שלום. מדובר על שלישייה שבאה מתוך שכל הגיוני שכזה יש לכל אדם, ונפש טהורה שהם מגיעים לשיא השפל של ומתחננים בפנינו שנקשיב להם, לאורך כל הזמן.
אז בואו, עצרו לדקה. הקשיבו להם.
אוהבת את כולכם בדם, אחים שלי⁦❤️⁩