ביזי ביזי-פרק 2
סבתא מספרת:" קשה היה לנו לפקח על כל מחלקות השירות והינו זקוקים לעוד עובדים ועוד הדרכה מקצועית…ההדרכה ניתנה וגם ביצועים מרשימים ארעו אך יום אחד בנג׳מין שוב חשף אותנו והביא את כולנו לסכנה.מובן שהממשלה שמרה עלינו אך מאז לא פעלו בנושא …"
-מי יודע אולי את תפעלי בנושא?
-אולי,אמרתי והלכתי לישון.
כל הלילה לא הצלחתי לישון…מעולם לא אהבתי סכנות וריגול אבל למה אני לא אלחם כדי להציל את העולם אם סבתא עשתה זאת ולכן חשבתי על אופציה שלא תסכן אותי…
קמתי מוקדם בבוקר כדי לעזור לסבתא להכין את ארוחת הבוקר ותוך כדי סיפרתי לה את תכניותי וסבתא כדחיפה ראשונה נרשמה וגם ביקשה מכל חבריה לשעבר שירשמו,הודיעה לממשלה על חידוש האירגון,אירגנה תוכנית …אך הכוח עוד לא היה בידינו.
המשימה הראשונה נקבעה לנו לשבוע הבא בדיוק בתחילת הקיץ .היתי נורא לחוצה שלא יקרו תקלות.עם זאת אסור היה לי לערב את משפחתי בתקלות הארגון כך שלחץ מטורף שלא מתאים אפילו למבוגרים נפל על כתפי כשהיתי רק בת 8!!!
כמו סבתי התאמתי בדיוק לתפקיד המבצעת,כיוון שאף אחד לא חושד בלדים ובטח לא בבת.
האמת,שמינסיון משפחתי לא היתי הכי שומרת סוד אך היתי מאד אחראית ובוגרת.
בישיבה שנערכה אתמול מנהלי הארגון דרשו פרטים אודותי וכששמעו על החיסרון הקטן הזה סירבו לקבלני אך סבתי הגיבורה עמדה לצידי ושיכנעה אותם לקחת סיכון ולתת לי להשתתף כשבד בבד התקינו מצלמות בביתנו כדי לבדוק שאני לא מספרת שום דבר ליד בני משפחתי ככל שחלפו הימים הלחץ הכביד עלי יותר ויותר ורציתי לספר אך בתוך תוכי הבנתי שאפרק במו ידי את הארגון.
היום סוף סוף הגיע יום המשימה הראשונה.התעוררתי מוקדם ,לפני שקרני השמש הראשונות יצאו ,חננאל ראש הארגון וסבתא לקחו אותי בג׳יפ לכאורה למחנה קיץ ואני כתבתי פתק להורים שעוד ישנו:
אבא ואמא היקרים
היום יום הקיץ הראשון ולכן הזדרזתי לצאת עם חברה למחנה כדי שנגיע בלי פקקים.סליחה שלא סיפרתי פשוט שכחתי.
תודה עליזא
אגב למחנה קוראים ה'אסים'
מיד כשהגענו למחנה שלנו חננאל הציג בפני את העובדים שהממשלה דאגה ללקט לנו מארגוני הביון הטובים בעולם.
הביניין שנתן לנו היה סמוך ללשכת העבודה כדי שנלכוד את צדק שבדיוק החל לעבוד שם.נשבוע הראשון היה חופשי עבורי ויכולתי לתת ללחץ לעבור .
השבוע השני היה יותר מורכב כי ערכנו תוכנית.
השבוע השלישי הכניס אותנו לתפקיד
והשבוע הזה נועד לביצוע.
כל לילה השבוע היה סיוט לא הצלחתי לישון. ד"ר טנגנסט הפסיכולוג אמר :"אם נותנים לילד דאגות של מבוגר הוא מאבד את הילדות,קחו נשימה וחכו שהיא תגדל"
אך חננאל נחלץ לעזרתי ואמר לי:"בלעדיך אין כלום,מה קרה? דברי עם סבתא היא בטח עברה את אותו לחץ" הבטחתי שאנסה להתגבר ולהפתעתי אפ' ישנתי הלילה.
נשאר רק יום אחד לפני הביצוע….
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תגובות (1)
סיפור מדהים