כאן בשבילך – פרק 23

ריין עזר לי לקום, הרים אותי ולקח אותי בין העצים, אחרי כמה דקות הגענו לחניה נטושה, הוא החנה שם את הרכב, הוא עזר לי להיכנס למושב האחורי, ישבתי כשרגלי מחוץ למכונית,
"למה אתה עוזר לי?" הסתכלתי עליו
"כי זה לא מגיע לך" הוא הסתכל עלי, "את יותר פגיעה מפוגעת"
"אם תעזור לי, הוא.."
ריין הפסיק אותי "אל תדאגי, אני אדאג לזה" חייך
"תודה" הוא התיישב מולי, החזיק בפני, ופניו התקרבו לשלי, עצמתי את עיני, והסתתי את ראשי הצידה, הוא עזר את פני, וליטף את שערי, התקרב וראשו היה בשערי, הרגשתי כאילו הוא מריח אותו, כאילו היה סם,
"אני לא יודע מה יש לי ממך" שמעתי את אותו לוקח נשימה גדולה, "כל יום שעובר.. אני לא מפסיק לרצות אותך.." המילים האלו לא עודדו אותי, רק הפחידו אותי, למרות שהוא אמר שהוא רוצה לעזור, אני רק רציתי לברוח ממנו, פחדתי שהוא ירשה לעצמו להתקרב יותר מידי, או יכעס אם אני יסרב עוד פעם,

שמענו מכונית מתקרבת, זה היה רונלד, הוא חסם את הכביש עם הרכב שלו ויצא החוצה, ריין הסתכל עלי,
"מצטער" רונלד התקרב אלי, קשר את ידי והכניס אותי למכונית שלו, הנסיעה הייתה ארוכה, הבנתי שאני לא חוזרת לביתן על חוף הים, המכונית עצרה, הוא הוציא אותי החוצה, עמדנו מחוץ לבית, על תיבת הדואר היה רשום 'רוטנברג', הוא הכניס אותי לתוך הבית, הוא היה מעוצב בסגנון של פעם, בצבע חום עם ווילונות אדומים ארוכים, עלינו לקומה השנייה, הוא הכניס אותי לתוך אחד החדרים, ויצא,
אחרי חצי שעה ריין נכנס, והביא לי מגבת, נכנסתי להתקלח, כשסיימתי הוא הביא לי אוכל, התחלתי לאכול, והרגשתי שאני מתחילה להירדם, עיני החלו להיעצם,
"מה יש באוכל?.."
"זה יעזור לך להירדם.."

ספרתי את הימים שעברו, בערך חמישה ימים, התעוררתי כמעט כל לילה מגשם חזק, באותו לילה לא הצלחתי להירדם, הגשם נפסק קצת ונעשה חלש, והתחלתי לשמוע רעשים שמגיעים מבחוץ, אולי זה רונלד או ריין, חשבתי לעצמי, אבל זה היה נשמע כאילו משהוא נמצא למטה ומנסה להיכנס, התחלתי לפחד, לא ידעתי מי זה, הבית היה שקט ושמעתי כל צעד, הוא עלה במדרגות ופתח חדר אחרי חדר, הוא הגיע לחדר שהייתי בו וניסה לפתוח אותו, הם נעלו אותי בחדר אז הוא לא הצליח, הוא הלך ואחרי כמה זמן חזר, שמעתי אותו מנסה לפרוץ את הדלת של החדר, הוא הצליח