רימון הכסף פרק 3

אחרי שהעניין עם התנים נחתם ועבר , שרה קמה ממיטתה והבחינה שאחיותיה עדיין ישנות.
היא ניצלה את הרגע שאחיותיה עוד לא התעורר משנתן בשביל לפתוח את החלון לרווחה ולתת לאוויר הנעים והקריר לחדור פנימה אל תוך הבית החם .
היא קמה והסתובבה בחדר עד שהרגישה שהראש שלה הסתחרר במקצת.
אויר הבוקר התפשט בכל החדר והביא ניחוח של ורדים.
שרה תהתה מה זה הריח הטוב הזה , היא הסניפה אותו לתוך ריאותיה.
רבקה ורחל עדיין היו ישנות ושרה כבר רצתה לצאת החוצה אל מעבר לחצר הענקית שהייתה ממוקמת ממש מרחק הליכה של מספר צעדים. כל רצונה היה לבדוק האם עדיין התנים נמצאים שם.
אבל כאשר היא התקרבה אל החצר , היא הבחינה שהיא הייתה ריקה מאדם.
עכשיו שרה יכלה לנשום לרווחה שהצרה עם אותם התנים נשכחה ממנה לחלוטין.
כעת היא יכלה להסתובב בחופשיות בלי לפחד משום דבר.
וכשהיא שוב נכנסה לבית , היא לא הופתעה לראות את אחותה ציונה שהתיישבה על הספה וכמעט שעמדה לפול ממנה אל הרצפה.
באותו הרגע שרה שלחה לעבר את ידה וציונה הרימה את עצמה בניסיון לשמור על זהירות יתרה על כך שהיא הייתה בקצה והיא לא שמה לב שהיא נפלה.
כאשר שרה ראתה שציונה טיפה הייתה בלחץ שהיא כמעט נפלה , היא רמזה לה שהיא תחכה לה מחוץ לדלת עד שהיא תתארגן ותלבש בגדים.
לאחר כמה דקות , ציונה יצאה מן הדלת כשהיא לבושה כהלכה ומלכסנת מבט סקרן לעבר שרה שהביטה בה ולא האמינה שהיא יכולה להיות זריזה לפעמים.
הן לא יצאו כי הן עדיין לא אמרו שלום לאביהן שלמה , רק שהן ראו אותו , הוא דמע כשהוא הבחין בבנותיו שרה וציונה ובירך אותם שהן יצליחו בדרכן לבית הספר בית יעקב.
ימים שכאלה , ימים של תחילתו של חורף קשה שאותו ידעה המדינה כאחד מהזכורים שהיו טבועים בין דפי ההיסטוריה.
שלמה עקב אחריהן במבטו , הולכות ומתרחקות ככל שהאופק מעבר לשמש המסנוורת.
הוא קיווה שימים יותר טובים יביאו שקט ושלווה.
בינתיים בסתר רבקה ורחל ,אהבו להציץ מעבר לחלון לגבי אביהן כשהוא מפנה כלפיהן את הגב.
הן חייכו זו לזו בשובבות ופחדו שאבא שלהן יגלה שהן כבר ערות ממזמן.
שלמה ניצל את הבוקר בשביל ללכת שוב לשוק כהרגלו , הוא היה לגמרי לבד.
אסתר יצאה אל עבודה בשעה מוקדמת לפני ששרה וציונה יצאו בהליכה לעבר בית הספר.