MORENA DE MI CORAZON פרק 4

מריה חסוס לא ידעה מה לעשות עם עצמה , היא בסך הכול לא עשתה שום דבר רע לאף אחד.
" לפני שתאשימי אותה , אני רוצה להגיד משהו סרינה אני האשם היחיד ואת לא צריכה לגשת אליה אלא אליי , תעזבי את הבחורה המסכנה הזאת!" אמר טיאגו בתוקף וקפץ ממקומו כדי להגן על מריצוי כי הוא פחד שהיא תפטר אותה מפני שהיא זקוקה לכסף נואשות.
" גברתי , אני לא קשורה לעניין . את לא תפטרי אותי בגלל זה או שכן?" קראה מריה חסוס בחצי בלבול ולא הבינה איך טיאגו הגן עליה ככה הרי הוא לא מכיר אותה, הם מכירים רק יום אחד.
" לא. אני לא מפטרת אותך."
היא שמעה את סרינה אומרת בחצי חיוך למרות שהיא לא הבינה על מה היא מחייכת.
" מה זה אומר?" שאלה מריה חסוס בהתרגשות ואז ראתה שאדריאן הסתכל על טיאגו במבט מלא שנאה.
" שאת חוזרת לעבוד כאן ."
סרינה אמרה ועזבה כי היא הייתה צריכה לראות אם אוריאנה צריכה עזרה נוספת באחוזה.
" אני הולכת , טיאגו אתה תסתדר פה?" שאלה ברוך כאשר הבחינה שטיאגו שם עין על מריה חסוס.
" כן , אני מסתדר יפה." אמר לה ברצינות ואז הוא הביט באדריאן , שאמר שהוא צריך לקפוץ לביקור אצל ארוסתו קוסטנסה.
" טוב , אני סומכת עלייך בעיניים עצומות , בשבילי אתה כמו הבן שלי שלעולם לא יהיה לי." קראה סרינה בעצב וניסתה להסתיר את רגשותיה ככל שהיא יכלה.
כאשר היא צעדה משם , היא הרשתה לעצמה להשתחרר טיפה כי היא הרגישה שטיאגו היה בשבילה הדבר הכי חשוב בעולם הזה , היא הייתה מוכנה לעשות כל דבר רק שהוא יהיה מאושר.
טיאגו נשאר עם מריה חסוס לבד והוא היה שמח על כך שנוכחותו של אדריאן לא תעיב להתקרבותם המחודשת.
" סוף סוף אנחנו פה לבד." אמר בשמחה והתקרב אל מריצוי כדי לנשק אותה , הפעם הוא היה בטוח שלא יהיה אף אחד שיפריע להם באמצע.
מריצוי עשתה צעד לאחור כי היא פחדה שמישהו ממשפחתו יגלה שהם ביחד ושטיאגו לא ימשיך להסתבך עם אחיו הבכור , אדריאן.
אני מפחדת שיגלו אותנו טיאגו." אמרה בחשש והתרחקה ממנו מפני שהיא לא רצתה בעיות נוספות עם אדריאן.
" למה לא לנסות?" הקשה טיאגו וניסה לשכנע את מריצוי בכל זאת.
" עדיף שנתרחק , שלא נעורר את קנאתו של אדריאן. אני לא רוצה לדמיין מה היה קורה אם הוא היה מגלה אותנו .." אמרה מריה חסוס בהחלטיות.
טיאגו ניסה להתקרב כי הוא רצה לנשק אותה , כי הם היו לבד ויש לו הזדמנות לנסות להתקרב קצת יותר למריה חסוס.
" לא בבקשה, אל תעשה את זה." אמרה מריה חסוס בבושה והורידה את ראשה למטה.
אדריאן דפק על הדלת וחשב שאף אחד לא ניגש לפתוח לו.
" קוסטנסה את שם?" צעק בחוזקה ושום קול לא נשמע מן הבית.
" אני כבר באה , אני כבר באה." קראה קוסטנסה בעצבים מפני שחשבה שמישהו מנסה לפרוץ לה את הבית ללא ידיעתה.
" קוסטנסה תעני לי בבקשה אני פה בחוץ!" הוא שאג בעצבנות ודרש שמישהו מבני הבית יואיל בטובו לפתוח לו את הדלת.
" תפתחי לי או שאני שובר את הדלת הארורה הזאת!" קרא בצרחה ונאנח בקול .
הוא שמע את קוסטנסה צורחת מרוב היותה עצבנית והיא לא סבלה שמאיימים עליה כך ועוד אדריאן