השרב הכבד

רוח קדים נשבה. האוויר היה אפור ועומד. לא הייתה רוח. אנשים נסגרו בבתיהם אין יוצא ואין בא, להוציא פעולות הכרחיות כמו ללכת לעבודה למשל.
הפרחים שהיו כמשו, כמו כן השיחים, לא היו צבעים רק אפור וחום. הארץ הייתה כמו מדבר. כך עברו ימים על ימים והנה הגיחו עננים אפורים ושחורים, ענני גשם והחל לרדת גשם נדבות. המים זרמו בנחלים ונקוו שלוליות.
הארץ הצטבעה בירוק, השמים היו לכחולים, הפרחים צצו בכל צבעי הקשת: אדום, כחול, סגול וכתום. יושבי הארץ התעוררו ליום חדש יפה מקודמיו.