אשה פמיניסטית.

חנה הייתה חברה במושב עובדים ועסקה בחקלאות בנוסף לעיסוק במשק הבית שבאותם הימים היה מייגע באין מכשור מודרני המוכר לנו היטב.
עבדה קשה המשק שגשג ופרח…אלא מה??
באסיפת הכפר חנה לא יכלה להביע דעה כי הזכות להשתתף באספה היתה לחברים בלבד.
חנה לא סבלה את העניין הזה:"בשביל לעבוד אני שווה כמה גברים? אבל להביע דעה אסור לי משום שאני אשה? נהפוך הוא אני מספיקה לעשות הרבה יותר מהם!".
אנשי ועד נכפר היו נוקשים ופעלו לפי התקנון. חנה לא יכלה להביע את דעתה והמשפחה עזבה את הכפר ועברה למושבה.
לחנה היה לול, הייתה עצמאית ולא הייתה תלויה באסיפת הכפר. הוכיחה את יכולותיה ובמשך השנים התנדבה בארגונים שונים.
חנה תמיד הדגישה: "אשה צריכה להיות עצמאית ולא להיות תלותית, צריכה להביע את עצמה ואת דעותיה . מותר ורצוי לעשות הכל בלי להתחשב בדעות קדומות. אמרה ועשתה.