ילד טוב

הוא בורח
אולי בגלל שחסרה האהבה
המשפחתיות לא קיימת
או שהיא רעילה
והוא מכיר לעצמו עולם של בריחה
דרך חומרים חיצוניים
מסוכנים פחות ויותר

הוא בורח
לא בטוח שאפילו במודע
הוא הסתגל לחיים על הקצה
שבכל רגע אם משהו יקרה
הוא יעצור את הכל
ואם לא יעצרו אותו בזמן
זה יגמר

יש בו תחושה שאין לו כלום
או שאין מספיק בשביל להשאר ביינתים
היא הולכת וחוזרת
מודחקת מאוחרי חצאי חברויות
ודיבורי סרק על מי צעיר יותר וצעיר פחות

הכי חשוב
שהוא ילד טוב
והוא חכם
הוא לא הכי גרוע בסקלת הדיכאון
הוא לא הכי בורח
לא הכי מהר
הוא שם בשביל אחרים
אז אפשר לוותר על עצמו

ולצידו יש את הבחור
שמסתכל על אותם החומרים
וזה מגניב אותו
יש בו את שביב הבלבול
וכשהוא מחפש תשובות
הוא הולך לחומר המזדמן
וזה לא מסכן
אבל זה בכל זאת לברוח
זה מגניב

אין לו את אותן הבעיות
המשפחה אוהבת, גם אם מרחוק
יש לו חיי חברה
אבל לכולם זה מגניב לברוח
וקל
כי לכולם אין תשובות או כוחות לחפש אותן
אז פותחים מעגל
מדברים על כמה שזה מרגיש טוב

הכי חשוב
שהוא ילד טוב
והוא חכם
הוא לא הכי גרוע בסקלת הדיכאון
הוא לא הכי בורח
לא הכי מהר
הוא שם בשביל אחרים
אז אפשר לוותר על עצמו
לפעמים

ולצידם הילד שמבולבל לא פחות
מסתכל מעליהם בפחד ופוסל
כי מעבר לבלבול הוא אפילו יותר מפחד מלברוח
יותר מהפחד מאיפה שהוא
הוא מפחד לדעת לאיפה יגיע כשיברח

והוא לוחש לעצמו בחושך
שהוא ילד טוב
והוא חכם
הוא לא הכי גרוע בסקלת הדיכאון
הוא לא הכי בורח
לא הכי מהר
הוא בשביל אחרים
אז אפשר לוותר על עצמו