בסיס ואין

וזה הכל מבפנים החוצה
מה תאמרי אם אלך לי בשקט?
כי אני לא אדם, ברגעים שבין מטווחים
אש פנימית צריכה לנזול, אך יש לבלוע

והקרקע לא יכולה לשכנע אותי
שאני יכול להחזיק שברים בלי להישבר
אדם עשוי מפרורי אדמה והרוח נושבת
האם רגלי יצליחו להלך בשברי אדם?

וחסרים לי טעמים ובסיסי חיים
אז אשתה מהאין ואחייך לשלום
מתישהו הוא התחיל להיות אכיל
כנראה נשמתי את השאיפות של אחרים

וכל המילים האלו לא נתנו לי כוח
עומד, יושב, לבסוף שוכב, גדל במחוזות עצמי
שכונות התקווה סביבי
ואני גפרור שבור