החלום שלא הוגשם

תמר התרגשה מאד. זו הפעם הראשונה שהוזמנה לקרוא לקהל מאזינים סיפורים מפרי עֵטָהּ. תמר השקיעה : כתיבה ומחיקה, מחיקה ועוד כתיבה. היא רקחה סיפורים מסיפורים שונים.
תמר התיישבה על השרפרף שניתן לה, השולחן שלידה היה מואר בחלקו. האווירה הייתה מסתורית כלשהו.
תמר קראה סיפורים מקורות חייה, משפחתה והקריירה שדישדשה במקום.
תמר היתה מורה שנים רבות וחשה בשחיקה שבמקצוע. אחת לשבע שנים יש למורים שנת שבתון ותמר קפצה על המציאה: "יש הרבה קורסים, אחליט מה לעשות עם עצמי אולי אוכל לצאת סוף סוף מן המערכת של ההוראה.
"אני רוצה לצאת" חשבה תמר "האם אוכל לצאת" בהוראה יש לי לפחות בטחון תעסוקתי שאין לזלזל בו. הרי אני רוצה להתקיים בכבוד"
שנת השבתון עברה בהנאה גדולה , תמר נהנתה מכל רגע. הגיע הזמן לחזור לבית-הספר.
לחזור או לא לחזור?
"אני רוצה להגשים את חלומי, לכתוב ולכתוב. לא הייתה ברירה לתמר וחזרה לעבודה.
המשיכה לחלום שהיא סופרת המוזמנת ממקום למקום, מספרת ומספרת. האם זה יקרה? ימים יגידו!!