חלום

יעל הייתה אחות אחראית בבית-חולים הידוע בארץ. כל חייה הוקדשו לעבודה שאותה ביצעה ביעילות ובנאמנות, לא היה לה דבר חוץ מהעבודה.
שהייתה מגיעה לביתה לנוח מעט, היו מצלצלים מהמחלקה ומבקשים ייעוץ מקצועי. יעל כבר לא ידעה מה לעשות עם עצמה, היא הרגישה שדעתה תיטרף עליה אם זה יימשך כך.
יעל ניגשה למשרד נסיעות וקנתה כרטיס טיסה לוונציה, לנשפי המסיכות המתקיימים בפברואר. יעל הסתובבה בחוצות העיר הרומנטית שבעולם. איש לא יודע מי היא? חפשיה לחלוטין. סוף סוף אדון לעצמה. המסיכה נתנה לה תחושה אדירה. יעל החליפה מסיכות, הצטלמה ואף רקדה באחד מנשפי המסיכות שבעיר. הייתה קורנת וצבעונית בכחול, אדום, כסף וזהב. היו מהרוקדים שביקשו את ידה.
לפתע צלצול: יעל פקחה את עיניה: "איפה אני?" שוכבת במיטה, קמה, הדליקה את האור. יעל לא קנתה כרטיס טיסה , אלא חלמה שקנתה את כרטיס הטיסה לוונציה ושבילתה נפלא בנשפי המסיכות. היה חלום וראו איננו עוד.
החליטה יעל: "חלומות זה לא סתם. כדאי לי ללכת לחוגי ציור ומשחק וכך אולי אגשים את עצמי באמת. נשחקתי בעבודה בצורה שלא תיאמן, אני זקוקה עכשיו לשינוי.
כיום יעל עובדת במשרה חלקית כאחות וביתר השעות משמשת כליצנית רפואית; מקצוע המגשר בין תחפושת, משחק ועזרה לחולים. כל הצדדים מרוצים וביחוד יעל עצמה.