הנס בנגב

עפיף משבט טראבין היתה נסערת מאד ועצבנית.
"מה קרה לך?"
בעלי מכה אותי, לא נותן לי לצאת מן הבית, לא נותן לי להפגש עם חברות ולהפגש עם בני המשפחה שלי".
"נדבר אתו," ענה אביה של עפיף, "את לא צריכה לסבול, החיים לפניך, את ראויה לחיים טובים יותר."
אביה של עפיף דבר עם חתנו אך העלה חרס בידו.
"עפיף צריכה להיות בבית ולעשות רק מה שאני רוצה".
"אבל גם לה ישנם רצונות משלה, אי אפשר כך לחיות".
והנה קרה הנס בעלה של עפיף לטש עינים אל בת השכנים והבטיח לה הרים וגבעות. השכנים השתכנעו ובתם היתה לאשתו השניה. כששמעו הורי עפיף על נישואיו השניים של חתנם לחצו עליו לגרש את אשתו בתם.
הבעל גרש את עפיף וברח עם אשתו החדשה לירדן ונשאר שם.
עפיף השתחררה מאדם מרושע ושתלטן והחלה חיים חדשים בטראבין.
למדה במכללה בבאר שבע חינוך לגיל הרך והצליחה בעבודתה.
זה היה ההפי אנד. הנס שחכתה לו.