התפוח האדום של שלגיה פרק 1

סוסנה קמה ממש מוקדם בוקר והסתכלה על אדן החלון בעוד גשם חזק ניתך על הארץ , לא היה לה חשק לצאת במזג אוויר הזה החוצה.
היא נזכרה באימא שלה ועדיין לא האמינה שהיא לא נמצאת איתה ממש ברגעים הללו. היא התארגנה לקראת הנסיעה לבית הספר החדש שבו היא תלמד היא לא ידעה איך יהיה לה שם.
היא עשתה את זה כדי להגשים חלום ישן שאמה השאירה לה צוואה שהיא מחויבת למלא במלואה על מנת להפוך את החלום הזה למציאות היא צריכה קודם כל להעז ללכת עם שאיפותיה עד הסוף.
היא תעשה הכול בשביל שחלומה יתגשם , היא לא תנטוש אותו שוב.
היא עושה בסך הכול את מה שאימא שלה ביקשה וחבל היה לה שהיא לא הייתה כאן כדי שהיא תוכל ללוות איתה לבית הספר החדש.
אבל האמת שאם היא הייתה חיה היא הייתה גאה על כך שהיא בוחרת להילחם על חלומותיה בכל הכוח, ולא משנה מה העתיד יביא איתו.
היא לבשה את השמלה שאימה נהגה ללבוש עוד בתקופה שהייתה נערה מתבגרת.
כשסוסנה באה להסתכל על הראי כדי לראות האם היא נראית בסדר, היא גילתה עד כמה היא דומה לאמה ממש באופן מפחיד.
היא ממש התגעגעה אליה עד כאב ורצתה להגשים את החלום הישן של אמה גם אם הדרך תהיה קשה בהתחלה והיא לא כל כך תסתדר עם החברים החדשים שיהיו לה בבית הספר שהיא תלמד.
היא החליטה שאם היא כבר עוזבת את הבית , אז היא לא תגיד שום מילה לאבא שלה על כך.
היא יצאה מן הבית רק עם מזוודה אחת בידה , אין לה ברירה אחרת מאשר לברוח מאבא שלה על מנת להגשים את חלומותיה בכל מחיר.
גם אם אבא שלה יכעס על כך שהיא נוסעת בלי רשותו לעבר הבית ספר שבו היא בחרה ללמוד.
אוליביה התיישבה על כיסא הנוח היא הייתה באזור של השמש בעיקר בגלל רצונה להשתזף עד כדי טירוף.
קרוב אליה התיישבו שתי חברותיה הטובות לואיסה ומריה אלחנדרה.
ברונו החבר שלה חיפש איפה אפשר להשיג מקום ישיבה בלי שהוא ישלם מראש.
" איזה שמש טובה תנצלו את זה שחם עד תחילת שנת הלימודים." קראה וחייכה חיוך יהיר.
" אני במקומך לא הייתי כל כך שמחה , בזמן שהחבר שלך לא נמצא בטווח הראייה שלך נראה לי שהבנות יאכלו אותו חי בלי מלח." אמרה לואיסה בעוקצנות כי מאז ומתמיד היא הייתה בתחרות ראש ראש נגד אוליביה שהיא רצתה את ברונו בסתר ולא אמרה כל השנים שהן היו חברות שהיא רצתה שברונו יהיה החבר שלה.
" למה את אומרת את זה?" שאלה אוליביה והביטה בה בפליאה , " מה את מקנאה?" אוליביה קראה בכעס גלוי כי היא חשבה שלואיסה אכן מקנאה בה.
" סתם אל תתייחסי למה שהיא אומרת לפעמים היא לא יודעת לסתום את הפה כשצריך." התערבה מריה אלחנדרה בשיחה.
" אל תתגרי בי כי זה יכול להיגמר ממש רע." קראה אוליביה בחיוך מתגרה.
" אני בסך הכול אומרת לך עד כמה החבר שלך פופלארי אז את צריכה להיזהר." קראה לואיסה בכוונה כדי לעצבן את אוליביה.
" אה כן?" אוליבה אמרה כאשר היא כבר רתחה מזעם לכיוונה בכוונה תחילה בשביל לפתוח תגרת ידיים.
ברונו ראה את זה ורץ ככל יכולתו כדי לנסות לעצור את אוליביה, אבל הוא הבחין שכבר אוליביה דחפה את לואיסה מכיסא הנוח והתחילה למשוך בשערותיה עוד מעט היא תמרוט לה את הקרחת וזהו.
" החבר שלך עוד יעזוב אותך ואת תישארי לבד בודדה למשך חייך." אמרה לואיסה בעוקצנות.
אוליביה נתנה לה עוד מכה חזקה בתוך הבטן שהיא לא יכלה לקום מהחול החם בגלל זה, והיא לא רצתה להפסיק את המריבה בכל מחיר.
" האמת שכן אני מאוהבת בברונו כבר הרבה מאוד זמן." לואיסה הודתה לבסוף.
הדם אזל מפניה של אוליביה .