בן אדם… אולי : חלק 1
"הוא נורה בכתף שלו! הוא צריך עזרה עכשיו!"
"אל תיכנסי לפה. הוא צריך ניתוח."
זה היה הלילה שבו הוא נורה בכתפו הימנית, אני לא יודעת למה, איך, אני רק יודעת שזאת היתה היא, הנערה המוזרה הזאת, נו.. זאת שגרה בצד השני של הכפר. בטח אתם שואלים, למה היא מוזרה?
תנו לי להסביר לכם, היא "מוזרה" בגלל שהיא שותקת, היא לא מדברת עם אף אחד, היא לא יוצאת מהבית, היא גרה לבד וההורים שלה נרצחו, חלק מהאנשים בכפר חושבים שהיא רצחה את ההורים שלה, ובכללי יש לה איזה מבט מוזר כזה בעיניים.
"אז איך היא קשורה אלייך ואל חבר שלך?"
אמר קול גברי, זה היה השוטר שבא לחקור את הפיגוע שקרה לחבר שלי בלילה.
"לי ולנערה לא היה בהתחלה שום קשר, יום אחד טיילתי עם ארצ'י(החבר שלי) וראינו את הנערה הזאת עומד בחניה של הבית של השכנים שלה ופשוט בוהה בו." עניתי בקול חלש.
"אחר כך ארצ'י התקרב אליה ושאל אותה: נו, נו, נו, תיראו מי החליטה לצאת מהבית סוף סוף, מה, את מחפשת מישהו חדש לרצוח?" אמרתי לשוטר שהיה ניראה חיוור בגלל המנורה.
"הנערה הזאת פשוט התחילה לרוץ ממש מהר לבית שלה ונעלמה לי משדה הריאה, אני אמרתי לארצ'י שזה לא יפה לדבר ככה אל הנערה הזאת אחרי ששני ההורים שלה נרצחו ובכללי היא גם בן אדם" אמרתי. רק שעכשיו אני לא בטוחה בזה, בזה שהיא בן אדם.
תגובות (0)