הברבור הלבן פרק 24

חואנה הבחינה שאנדרו היה לידה והיא בכלל לא שמה לב לכך כי היא הייתה שקועה במחשבותיה.
" אני לא מעוניינת לדבר לא איתך ולא עם ארתורו!" התעצבנה חואנה למרות שהיא ניסתה בכל כוחה לשמור על פנים שלוות.
" את מוכנה להקשיב שנייה?" אנדרו ניסה להסביר את עצמו , " אני פשוט מצטער לא רציתי להיגרר מהתחלה לתגרת ידיים אבל הוא לא הותיר לי שום ברירה." החווה אנדרו את דעתו והסתכל עליה במבט סתמי.
" זה לא מעניין אותי מי התחיל עם מי שניכם התחלתם להתפרץ אחד על השני במכות רצח." אמרה חואנה בטון כעוס.
" אני יודע אהובתי וזה בדיוק הזמן להגיד לך שאני רוצה לפתוח איתך דף חדש גם אם זה אומר שקצת ירדתי מהפסים זה עוד מילה עדינה לעומת מה שאגיד עכשיו." קרא אנדרו בהרהור והביט בה במבט קצר.
" מה תסביר לי?" שאלה חואנה ונעצה בו מבט עצבני.
" שאני יצאתי מכלל שליטה לא בגלל שאני לא אוהב אותך אלא בגלל שהארתורו הזה הוא חתיכת אידיוט." אמר אנדרו ומלמל משהו בלתי מובן בספרדית.
" אז אתה מנסה לומר שכל זה התחיל בגלל שארתורו התגרה בך על מה אתה מדבר בכלל שניכם אשמים באותה המידה אל תנסה לטהר את מה שכבר נטמא!" קראה חואנה ברצינות ולא הרימה את מבטה אליו.
" כן אבל מה זה אומר על המשך הקשר בינינו?" שאל אנדרו בסקרנות והוא שלח לעברה מבט רציני.
" תראה אנדרו היה בינינו משהו יפה חשבתי שאני יכולה לומר שאני אוהבת אותך בכנות אבל עכשיו אין לי מה להגיד בנוסף שאתה התנהגת כמו ילד קטן ולא כמו בן אדם בוגר אתה ממש מבייש אותי." קראה חואנה בטון החלטי ולא התכוונה לחזור בה מהחלטתה.
" מה זה אומר חואנה שאת זורקת אותי סתם כך?" קרא בעלבון והדמעות עמדו בעיניו.
" כן לצערי אני מאשרת שזה הסוף של הקשר הרומנטי בינינו, אני לא יכולה להיות עם בן אדם שכל הזמן מחפש להרשים אותי על ידי כך שאתה הלך מכות עם החבר לשעבר שלי." אמרה בהחלטיות למרות שהדיבור הקשה עליה להמשיך בשיחה שנהפכה פתאום להיות כל כך טעונה. " תסלח לי אני חייבת לזוז לעבר הפנימייה." היא אמרה ונתנה לו נשיקה על הלחי.
אנדרו לא הבין איפה בדיוק הוא טעה בקשר שלו עם חואנה ולמה היא בחרה לסיים את הקשר ביניהם.
הוא רצה דווקא להמשיך את הקשר איתה למרות שהוא ידע היטב שהיא המשיכה לכעוס עליו על כך שהוא נכנס לתגרה סתמית עם ארתורו .
אל תבכה עכשיו אנדרו תנסה להיות חזק אם לא בשביל עצמך אז בשביל חואנה , הוא חשב לעצמו עמוק בתוך הלב.
הוא צעד קדימה בצעדים איטיים אך החלטיים לכיוון הפנימייה וכל הדרך הוא לא הפסיק לחשוב על חואנה ועל כמה שהוא אהב אותה.
לא משנה לו מה יהיה , חואנה בסופו של יום תצטרך לסלוח לו .
אבל כשהוא חזר לפנימייה, הוא ניגש היישר אל המרפאה של הפנימייה כדי שהאחות תוכל לחבוש את הפצע שהוא קיבל מהמכה החזקה שארתורו נתן לו. הוא לא היה יכול להזיז את גופו מרוב כאבים שהוא חש אבל הוא לא אמר שום מילה ואף לא התלונן שהוא רוצה להיפטר מהפצע הארור הזה פעם אחת ולתמיד.
הוא ניסה לחשוב על דרך כלשהי שהוא לא יחשוב על הכאב , הוא תרגל נשימות עמוקות ואיטיות בדיוק איך שחואנה לימדה אותו להירגע כשהוא בא בפעם הראשונה למרפאה של הפנימייה.
" שלום אני יכול לקבל טיפול בבקשה זה מקרה חירום ממש דחוף. נו , את תוכלי לדחוף אותי ולטפל בי לפני שתתפני להתעסק עם אחרים?" שאל אנדרו בקול והסתכל עליה במבט מהורהר .
" כן עוד שנייה אתפנה אלייך." ענתה האחות בטון אדיש, " תשב בינתיים עד שאקרא לך." אמרה האחות ברצינות בעוד היא טיפלה בנערים אחרים שהיו חייבים טיפול.
הוא התיישב על הספסל בחוץ בעוד הוא לא הפסיק לתהות מה קרה לחואנה, עוד כמה דקות בטח היא תכניס אותו למרות העומס שיש לה במרפאה של הפנימייה.
היא תשתדל לטפל בו בשביל שהוא יוכל להיות רגוע בשביל עצמו.
" את פנויה עכשיו?" שאל כי הוא הבחין שאין אצלה אף אחד כי בטח היא חושבת שאין נערים כמוהו שזקוקים לטיפול קצר ומספק כי הוא היה פצוע ברגל.
" כן אתה יכול לשבת." אמרה האחות בהרהור , " תראה איפה בדיוק נפצעת אני רוצה לראות מה זה." קראה ברצינות בזמן שהיא הבחינה שהרגל שלו הייתה קצת נפוחה.
" אני שמה לב שאתה פצוע אתה יכול להרים את הרגל רגע כדי שאחבוש אותה קדימה נעשה את זה מהר וזהו נשחרר אותך." אמרה האחות וחבשה לאנדרו את הברך הפצועה , הוא צרח מכאבים ללא הפסקה.
" בסדר גם ככה לא מפסיק לכאוב לי ." קרא אנדרו בנימת תסכול , הוא יכל לבקש שחואנה תהיה פה לצידו כדי לעודד אותו.
" די תתן לי לטפל בך בשקט כדי שאוכל לסיים לחבוש את אזור הברך הנה כמעט סיימתי עוד קצת אשים חומר כדי שלא יכאב לך יותר מדי." אמרה האחות ומרחה לו חומר שהברך לא יכאב לה כאבי תופת.
" זהו אתה משוחרר רק קח איתך את החומר הירוק בשביל שתוכל למרוח על הברך פעמיים ביום . פעם אחת ביום ופעם אחת בערב." קראה בפנים רציניות כי הוא חשב שלרגע הוא הבחין בעיוות של חיוך עולה על פניה.
" תודה רבה על שטיפלת בי וקיבלת אותי למרות שהיית עסוקה כל הזמן." אמר ברגשות של תודה והלך לעבר החדר כאשר הוא התנגש בשלושה דמויות שמעולם לא ראה.
כשהוא הפנה את מבטו לעברן הוא קלט שזאת בחורה ובחור שבאו כדי ללמוד בפנימייה איפה שארתור האח הגדול של קן לומד שם.
" היי נעים להכיר אני קן דה פרר האח הקטן של ארתור וזאת קרול החברה שלי אתה יודע איפה אני יכול למצוא אותו עכשיו." שאל קן והתרגש מן העובדה שהוא הולך להיפגש שוב עם ארתור.
" אתה אחיו של ארתור? איזה יופי למצוא אותך פה באמת. אני לא יודע בדיוק איפה הוא נמצא כרגע.. תנו לי להוביל אתכם ברחבי הפנימייה." קרא אנדרו בהרהור והסתכל עליו בסקרנות , הוא ידע היטב ששניהם היו כמובן חברים ממש טובים.
" תודה לך על קבלת הפנים החמה אתה חבר שלו או סתם מכר ותיק באמת שאני רוצה להכיר אותך מאיפה שאנחנו באים אני וקרול לא תמיד קיבלו אותנו בזרועות פתוחות. היינו צריכים להעתיק את מקום מגורינו ליד אחי הגדול ארתור עכשיו אני יודע שאתה מכיר אותו.." אמר ללא חיוך והתבונן עליו ברצינות.
" אני גם חדש פה אני צריך להתאקלם כי עדיין לא הספקתי להתחבר עם הוותיקים. נראה שאני ואתה נסתדר מצוין ביחד." אמר אנדרו בחיוך והמשיך מבלי לקחת הפסקה כדי לנשום קצת , " שמי אנדרו אגב ואני שמח שיצא לי להוביל אתכם כדי להכיר את הפנימייה." קרא בחיוך עליז וניפח את חזהו בגאווה כאילו הוא היה מלך העולם.
" אה תודה לך איזה נחמד אתה טוב שפגשנו אותך אחרת לא נדע היכן זה כיתה י"א5 ואני אצטרך להקציב לכך שעה וחצי כדי לעבור מסדרון שלם במהלך כל הבוקר ," אמר קן וחייך לעצמו ביהירות , " אז לפחות בעזרתך נדע להכיר את הפנימייה בעל פה כדי שלא נתבלבל. " הוא אמר בעוד שקרול התקשתה למצוא את עצמה במהלך השיחה הידידותית שנרקמה בין אנדרו לקן.
" תסלחו לי רגע אבל אני הולכת לשירותים." קרול אמרה ללא כל שמץ של ציניות ובעוד עומדת נבוכה עד שקן יסיים לשוחח והם ילכו ביחד לראות איפה ארתור אחיו הגדול מתחבא איפשהו.
" אני עוד כמה דקות חוזרת ואז אצטרף אליכם!" אמרה לו בקול רך ונשקה על שפתיו בעדינות בזמן שאנדרו הביט עליה כל הזמן.
" כמה אהבה היא מפיצה עלייך בן אדם רואים את הכימייה הקטלנית ביניכם תאמין לי אחי אני לא אומר את זה לכל אחד. הייתה לי מישהי אבל בגלל שרבתי עם בן זוגה לשעבר גם הלכתי איתו מכות רציניות עד שהיא נפרדה ממני בבת אחת מבלי לתת הסבר מוצדק כלשהו." אמר אנדרו בעצב והעיניים שלו נצצו מדמעות .
" מצטער אחי אני יודע שאולי זה לא כל כך יעזור מה שאומר אבל תסתכל על הצד החיובי נראה שיש ביניכם אהבה חזקה שגוברת על הכול וזה מה שחשוב באמת." הסביר קן באריכות וטפח על שכמו בעידוד שגרם לו להיות יותר נחוש.
" אתה רציני עם מה שאתה אומר לי עכשיו?" שאל אנדרו בקול מופתע והביט בו במבט מלא פליאה כי הוא עצמו היה חסר מילים.
" יותר רציני מאי פעם!" אמר קן בביטחון עצמי גבוה והתבונן בו ממושכות.
אנדרו הביט עליו בהתרגשות והיה לו תחושה שמישהו מבין לליבו סוף סוף.
קן היה מאותם הנערים שממציאים משפטים רק כדי להסב אושר לאחרים , הוא היה צ'רמר אמיתי ומאותו הרגע הוא כאילו נכבש בקסמיו של אנדרו.
" תודה." אמר אנדרו שהיה כולו נרגש ," אני לא יודע איך אני צריך להודות לך ." קרא בחיוך עליז והסתכל עליו במבט שונה.
" אתה יותר מחבר אתה ממש מקסים אתה עושה לי טוב על הלב." קרא אנדרו בחיוך והניח את ידו בכף ידו של קן שהביט עליו מבולבל במיוחד.
בזמן שקן ניחם אותו , אנדרו התקרב אליו לנשיקה בלתי צפויה ועם רגשות מעורבים.