הברבור הלבן פרק 23

ברברה לא הפסיקה להסתכל על ארתור כל הזמן והביטה בחשש על הצג , כשהיא ראתה שהיא מרחה על בטנה את הג'יל הזה , היא העוותה את פניה בגועל.
ארתור החזיק את ידה וחיכה לרגע שהוא ידע באמת מה יש לה אם זה בן או בת.
תרזה חייכה כאשר שהיא ראתה שהיא זיהתה שלושה עוברים והיא הניחה את המכשיר על בטנה שהבהב ללא הפסקה.
" את רואה את הנקודה הקטנה באמצע התא התפצל לשלושה חלקים ברכותיי יש לך שלישייה." אמרה בעליזות וקרצה לעברה.
" מה זה אומר?" קרא ארתור בהתלהבות והרגיש שהדם עולה לו לראש.
" תהיה לי שלישייה באמת?" שאלה ברברה בקושי כי היא הייתה כל כולה חנוקה מדמעות.
" כן ברברה תהיה לך שלישייה אבל את עדיין לא משוחררת אני חייבת לעשות לך סדרת בדיקות מעמיקה." אמרה תרזה בפנים רציניים.
" שמעת אותה אהובי תהיה לנו שלישייה איזו בשורה טובה כיף לשמוע ." קראה ברברה בהתרגשות והביטה בו במבט חסר הבעה.
" אני שמח אהובתי רק שאני לא כל כך .." אמר מבולבל וכשהוא קם ממקומו הוא התעלף במקום מרוב ההלם.
" שלישייה?!" הוא אמר ולא האמין למשמע אוזניו כי הוא היה בטוח שהוא שמע לא טוב.
הוא הרגיש שסחרחורת תוקפת אותו עכשיו והוא לא היה יכול להתרומם בכוחות עצמו היישר מן הרצפה.
" אתה מרגיש טוב?" שאלה ברברה בבהלה כי היא ראתה שארתור לא הרגיש טוב .
" אני חושב שלא אני חייב רגע לצאת תסלחי לי נכון ." התעקש ולא התכוון לוותר לעצמו כי הוא הרגיש כאילו הוא ראה כפול.
הוא נשם עמוקות בעוד מנסה לעכל את הבשורה המפתיעה והמוזרה ביותר ששמע בכל ימי חייו. פתאום משום מקום נפלה עליו שלישייה ועכשיו הוא לא יודע בעצמו מה לעשות כי הוא התחייב לקחת את מלוא האחריות גם אם הבשורה הזאת לא בשמיים.
הוא לא היה יכול לעזוב אותה עכשיו במיוחד שהיא בהיריון עם שלישייה , אך הוא ידע שהוא יצטרך לשאוב המון כוחות מתוך תוכו.
הוא חזר אל החדר כשפניו היה אחרות לגמרי אחרי שהוא יצא לשאוף קצת אוויר כי הוא הרגיש שהוא צריך להקיא בכל רגע.
" סליחה אבל הייתי חייב לצאת כמה דקות ברבי אין לך מה לדאוג אני איתך אומנם הייתי טיפה בהלם אבל בסופו של יום זאת גם השלישייה שלי ." אמר ארתור בקול רגוע וניסה לעודד אותה שהכול בסדר גמור ושהוא יהיה איתה עד סוף התהליך.
" שמתי לב לכך שקצת נבהלת מכך שתהיה לך שלישייה בוא אליי קרוב אפשר חיבוק ממך?" שאלה ברברה בקול והוא הניח את ראשו על בטנה מבלי לתת לה תשובה לשאלה שהיא רצתה לשאול.
" כן כמה שחיבוקים שרק תרצי מעכשיו אהיה פנוי רק כדי לפנק אותך ." אמר בחיוך של ניצחון ונשק ללחיה תוך כדי שהוא שיחק בשערה קלות וצחק לעצמו מפני שהוא היה מאושר באמת.
" אוו כמה חמוד לשמוע אותך אומר את זה אני שמחה שאנחנו עוברים את התקופה הזאת ביחד. אני ממש זקוקה לקרבה שלך ." אמרה ברברה כשתחושת עצב פתאומית נפלה עליה משום מקום.
" אני אהיה איתך תמיד אהובתי מתי שאת צריכה אותי אני נמצא פה אני לא בורח לשום מקום. לא אתן לך להתמודד עם כל זה לבד." אמר ארתור בביטחון ואחז בידה.
ברברה נמסה כשהיא שמעה מה שארתור אמר לה לפני כמה רגעים.
היא חייכה אליו ברוך בזמן שהוא עיסה לה את היד בניסיון כלשהו להרגיע אותה.
" אז תיקח נשימה עמוקה כי הבדיקות עדיין לא הסתיימו אני ממש קצרת סבלנות מתי אני משתחררת מהמקום האיום הזה זה עושה לי רע להיות פה כי אני מעולם לא סובלת בתי חולים." קראה ברברה בנחישות ולא רצתה להישאר עוד דקה נוספת אצל הדוקטור מרטינז.
" תחכי עוד דקה אני רוצה לקחת ממך דגימות דם בשביל בדיקה סופר חשובה ." אמרה בקצרה לפני שהמחט נגעה בזרועה והיא קפצה כשהיא הרגישה כאב חד מפלח את הבטן שלה לשניים.
" אאוץ' זה ממש כאב אני ממש עדינה תיזהרי עם המחט הדוקרת אני לא ממש מתה על בדיקות דם." אמרה בהפגנתיות ומשכה בכתפה ללא אומר.
ברברה ניסתה להיות יותר חזק בשביל שארתור לא יחשוב שהיא פחדנית.
ארתור אחז בידה בינתיים שהיא הפנתה את מבטה הצידה כי היא לא רצתה לראות איך תרזה הכניסה את המחט לוריד.
היא נשמה עמוק וספרה מאחת עד שלוש, ניסתה לרמוז לו ללא מילים שהכאב לא משנה לה בכלל את המצב הרוח שהיא קמה איתו מתחילת היום.
" זהו סיימתי את הבדיקות עכשיו את משוחררת ." הודיעה תרזה בחגיגיות ורמזה עם ידה שהיא יכולה לקום מהמיטה וללבוש את בגדיה.
" תודה רבה." אמרה ברברה ברגשות של תודה וחייכה כאילו הכול היה בסדר.
" מתי אנחנו צריכים לבוא לפה עוד הפעם?" שאל ארתור בקול והביט על ברברה במבט מובך.
" בוא נראה ביום חמישי אני רוצה אתכם פה על הבוקר תשע זה טוב בשבילכם?" שאלה בקול רועד כשפתחה את היומן במחשב שלה כדי לראות באיזה יום היא פנויה לקבל אותם.
" כן אני מוכנה שזה יהיה על הבוקר," הסכימה ברברה לבסוף.
" בתשע על הבוקר זה הזמן היחיד שאת יכולה לקבל אותנו אין יום אחר אני פשוט רק הולך לישון באמצע הלילה." התנגד ארתור לכך שהוא ילווה את ברברה לבדיקות החל מתשע בבוקר כי פשוט קשה לו מאוד להשכים קום מוקדם.
" אהובי בוא נשאיר את זה ככה גם אם היא תמצא זמן פנוי בשבילנו יש לה עוד לקוחות רבים שבאים אחרינו אנחנו לא להפגין כלפיה כזה חוסר הערכה זה מה שהיא יכולה וזהו." אמרה ברברה בהחלטיות והיא יצאה משם כאשר היא השאירה את ארתור מאחוריה.
" חכי אהובתי אני מבין מה שאת אומרת ואם זה הזמן היחיד שהיא יכולה לקבל אותנו זה בסדר מבחינתי." קרא ארתור בהסכמה כדי שברברה לא תחליט מראש לפוצץ את הקשר הזוגי ביניהם.
" בסדר רק מכעיס אותי שאתה חושב שאנחנו היחידים שאנחנו באים לד"ר מרטינז." אמרה בקול מפויס והתקרבה לעברו כדי לנשקו.
" עזוב אני סתם עצבנית עכשיו וכדאי שנשכח את מה שקרה כי אנחנו צריכים להיות קרובים אחד לשנייה יותר מתמיד." היא אמרה כשחיוך גדול על פניה , היא בסך הכול רצתה להיות אופטימית עם ארתור.
" הכול בסדר אהובתי אם זה כדי שאת תרגישי טוב עם עצמך זה הכי חשוב אני לא רוצה שנריב להפך מה דעתך שנכין פיצה ביחד.." הציע ארתור והביט בה בעיניים נוצצות.
" קדימה לך על זה ארתור אני גוועת ברעב." אמרה ברברה בהרהור והביטה בו במבט בוחן.
" אז בואי אחריי ונחזור אל הפנימייה כי להכין לך פיצה כמו שאת אוהבת בטעם שלך." צחק ארתור ונשק לשפתיה בעדינות.
אנדרו הפצוע עשה את דרכו כדי לחפש איפה חואנה נעלמה , הוא לא הבין למה היא ברחה באופן פתאומי כשראתה שהתגרה בינו לבין ארתורו הולכת וגודלת כמו אש מתפרצת.
הוא רצה לדעת מה גרם לה לומר את המילים האלה על כך שהיא לא תבחר לא בו וגם לא בארתורו.
הוא מצא אותה יושבת על שפת המדרכה ופשוט בוכה בבכי מר , הוא ניגש כדי לראות מה קרה לה.