ירושלים חומסקי

קוראים לו ירושלים.שם קצת יומרני…אולי ?
ההורים שלו הלכו בגדול!
ירושלים בירת הנצח של ישראל לעד.
בדיוק שמעתי אתמול שנצרת עילית שינתה את שמה ל נוף הגליל, שם בנלי בעיני.
העיקר להפריד הפרדה מלאה מהאחות הגדולה וההסטורית נצרת.
נראה, אולי גם יחזיק מעמד.אני כבר רואה את השלטים החדשים נוף הגליל . שיהיה בהצלחה.
אז נחזור לירושלים . ירושלים חומסקי. הוא חי בחיפה דווקא. לירושלים הוא בקושי נוסע , מה הוא איבד שם ?הוריו שעלו בשנות החמישים מאודסה ,העריצו את כל מה שקשור בארץ ישראל ובעיקר בירושלים.
כשנולד התינוק העיברי שלהם , כאן בארץ ישראל שכבר היתה מדינת ישראל,הם לא היססו וקראו לו בשם העיר שחוברה לה יחדיו והרים סביב לה .
לא מעט בעיות היו לו . כשהיה ילד קטן ,הילדים שידועים כלא פוליטקלי קורקט בלשון המעטה,הציקו לו,לעגו לו ולא פעם הפליאו בו את מכותיהם .
ילד שקוראים לו ירושלים ,חייב להיות חננה.אין מצב שיהיה קול.
כשהמורה גינוסרה היתה קוראת את שמות הילדים מיומנה,"איתי ,אלעד,וכשהגיעה לאות העשירית יוד ,יניב , יאנה, ואז ירושלים , כל הכיתה היתה נקרעת מצחוק,
"ירושלים, ירושלים היו צועקים ולא נרגעים , איפה המקומות הקדושים ?…"
המורה היתה מהסה את ילדי הכיתה וכולם הרכינו את ראשם. דום שתיקה!
ואז ,כשלמד באוניברסיטה , כלום לא השתנה. גם שם הסטודנטים לגלגו עליו.
הוא כעס על הוריו , לא יכלו כמו כל הרוסים לקרוא לו אלכס או איגור?
ולא פעם חשב ברצינות לגשת למשרד הפנים ולשנות את שמו, משהו מגניב כמו יוגב או אפילו סתם יצחק או שמואל. אבל הוא תמיד חזר בו.
הוא , ירושלים. כבר ימות עם השם הזה .
אחרכך הוא התחתן. עם בחורה נחמדה,חגית שקראה לו בכינוי החיבה שלי ,
וכבר לא היה לו איכפת.
חגית היתה פסיכולוגית ילדים , והיא נשבעה שהיא לעולם לא תיתן לילדים שלה שמות מוזרים.
שנה אחרי החתונה היתה חגית בהריון. נולדו להם תאומים, בן ובת.
חגית וירושלים חשבו על שמות מתאימים לתאומים.
כמו אמנון ותמר,כמו דוד ויהונתן כמו אליעזר ורבקה. טוב הם ישבו על זה .
חברים הציעו להם לבן נתיב ולבת חן.
השמות מצאו חן בעיניהם מאד מאד, עד שמישהו הזכיר שיש רחוב אחד יפיפה עם נוף מרשים ושמו נתיב חן.
אבל ירושלים צחק ואמר, אין דבר , גם שם של רחוב זה טוב!