הברבור הלבן פרק 15
כשברברה וארתור הצטרפו לארוחה , הם ראו את דניאלה ושון לא מפסיקים להסתכל אחד על השנייה ונראה שהם ממש מאושרים ביחד.
" היי את ברברה שמעתי עלייך הרבה דברים טובים אני שון החבר החדש של אימא שלך וזה שיושב זה בן הזוג שלך נכון." שאל שון כשחיוך גדול עלה על שפתיו והוא נישק את דניאלה בהפגנתיות.
" אני ארתור בן הזוג של ברברה ומה שהייתי רוצה לשאול כמה זמן אתם ביחד?" שאל ארתור בחיוך סקרן.
" אני ודניאלה מכירים רק שבועיים היא ממש מצאה חן בעיניי , לאימא שלך יש יופי מיוחד אני רואה שאתן ממש דומות האחת לשנייה. את ממש מזכירה אותה אבל גם קצת דומה במבנה פנים לאביך אנטוניו." קרא שון בחונפה בעוד הוא אחז בידה של דניאלה מנשק אותה באהבה רבה .
" מעולם לא חשבתי לעצמי שאפשר גם בגילי המבוגר למצוא אהבה האפשרות להיות מאושרת הייתה רחוקה ממני שנות אור . ואני ממש מרגישה שזכיתי. גיל ארבעים זה העשרים החדש." קראה דניאל בחיוך רך ונשקה לשון בעוד אנטוניו עומד על המפתן וצופה בהם בקנאה.
" דני מה עם אנטוניו? הוא לא היה אמור להגיע גם לארוחה?" שאל שון בקול בזמן שעיניו היו נעוצות רק בדניאלה.
" כן הנה אתה תצטרף גם אתה אלינו או שאתה לא רוצה לאכול.." אמרה דניאלה בחיוך מובך ועיניה נצצו כשהיא ראתה את אנטוניו אבל היא רצתה להמשיך עם ההצגה בעיקר כדי לעורר את קנאתו של בעלה לשעבר.
" תכף אבוא ," אמר אנטוניו בחיוך אדיש ועשה את עצמו כאילו שהוא קורא עיתון , הוא פנה אל ברברה בתו, " ברבי הבאתי איתי כמה מהברבורים שהיו באגם הם ממש מתגעגעים אלייך מתי תקפצי לביקור?" שאל בחיוך משועשע.
" מתי שרק אוכל , אבא מה הבאת אותם לפה!" קראה ברברה בהתלהבות ועיניה הביטו בברבורים בתדהמה מרובה .
" כן רק בשבילך ועוד דקה אני מצטרף אליכם רק אני צריך קופסה כדי שאוכל לשים בה את הברבורים . דני יש לך קופסה לא משומשת?" שאל אנטוניו בחיוך רחב.
" תבדוק במחסן אולי יש כמה ארגזי קרטון אם יש לך התנגדות כלשהי כי אני חוששת ששון לא יחוש בנוח עם כך שהברבורים יסתובבו חופשי אצלי בבית." קראה דניאלה בטון זהיר וראתה ששון כבר לא היה איתם בארוחה.
" טוב , אבדוק לבד!" אמר אנטוניו באדישות והלך עם המפתח בידו כדי לבדוק האם במחסן ישנם כמה ארגזי קרטון אחדים ריקים.
הוא הניח להם להלך חופשי בכל רחבי הבית בלי שיקבל את רשותה של דניאלה לכך.
" מה קרה לשון למה הוא ברח?" שאלה ברברה בפליאה והסתכלה על דניאלה שלפתע היא מאוכזבת שהארוחה נהרסה לגמרי.
זו הייתה אמורה להיות ארוחה חגיגית רומנטית לאור הנרות שבה היא תציג את שון החבר החדש שלה.
היא ניגשה אל הדלת בבהלה כדי לבדוק האם שון עדיין לא הלך , והיא גילתה אותו שם יושב עם הגב כלפי הדלת ומסתכל עליה בפנים זעופות.
" את יודעת חשבתי שהתגברת עליו דני ראיתי איך את מסתכלת עליו הבנתי שיש לך רגשות אליו אני לא רוצה להיתקע באמצע. אני באמת לא מבין למה לא היית כנה איתי מההתחלה." הוא אמר לה בכעס.
" אני בכלל לא מאוהבת בו שון למה ברחת ככה רק בגלל שאולי אנטוניו טיפה מקנא אבל בוא נזכור שהוא בעלי לשעבר ואין בינינו כלום חוץ מזה שהוא ביקש לבוא אז לא יכולתי להגיד לו לא. אתה תחזור עכשיו לארוחה כי טרחתי ועמלתי בשביל זה אתה שמעת?" קראה דניאלה בטון כעוס.
שון התקרב אליה ואחז במותניה , הוא הסתכל עליה במבט מאוהב.
" אני אוהב אותך דני," הוא אמר לה כשאחז בפניה בשתי ידיו , " אני לא בורח כי אני לא רוצה לוותר עלייך כל כך מהר." קרא בחיוך ונישק אותה באגרסיביות.
" גם אני אותך!" קראה דניאלה בדמעות של אושר.
" אוי דני שנחזור לארוחה?" שאל בחיוך כשהוא מלטף את פניה בידו . " בואי נלך כי עדיין הזמנת את ברברה ואת בן זוגה ארתור לפה בכל זאת זה לא יפה להשאיר אותם לבד!" קרא בעת שהוא אחז בידה והם חזרו לשבת ליד השולחן כשהם הביטו זה על זה במבטים מאוהבים.
ברברה וארתור הרימו כוסית לכבוד החבר החדש של דניאלה , שון וצחקו בעוד אנטוניו מצא את עצמו נרדף אחרי הברבורים השובבים.
" לחיי האהבה שתמיד תבער בלבנו לחייך אימא שמצאת אהבה חדשה לצדו של שון המקסים. תודה לך שון המדהים." קראה ברברה כשהיא הצמידה את כוסה בכוסות שהאחרים החזיקו.
" מה איתך אנטוניו? אתה לא מצטרף אלינו לארוחה?" שאלה שוב הפעם בקול רם יותר.
" אני מנסה לברוח מהברבורים היית רוצה להיות במקומי תנסי נראה איך היית מגיבה אם הברבורים היו רודפים אחרייך." קרא אנטוניו בתסכול בעוד הוא מנסה בכל כוחו להיפטר מהברבורים המרדנים שלא הפסיקו להתרוצץ בכל מקום אפשרי.
" תאסוף אותם מיד אני לא רוצה ששון ירגיש לא בנוח!" קראה דניאלה בזעם והביטה בו ברוגז.
" אני אקום!" התנדבה ברברה בלי שאף אחד יבקש ממנה לאסוף את כל הברבורים . " אבא למה הבאת אותם לפה יכולת להשאיר אותם במקומם הטבעי זה היה בסדר גמור." אמרה ברברה במבוכה בעוד שהיא ניסתה להחזיר אותם לתוך ארגז הקרטון כדי ששון לא יבהל מפניהם.
אנטוניו התיישב ליד שון ולא הוסיף שום מילה נוספת עד שהארוחה הסתיימה.
לבסוף ברברה הצליחה לאגד את הברבורים המורדים , בעוד ארתור קיבל שיחת טלפון מפתיעה.
הוא יצא לבחוץ כדי שהוא יוכל לשמוע יותר טוב.
" קן?! אחי טוב לשמוע אותך אתה לבד בבית או שאתה עם מישהי בזוגיות." שאל ארתור בקול ושם רמקול כדי שקן יוכל לשוחח איתו באופן חופשי.
" כן אני עם מישהי ואני מאושר . אני עם קרול ואני טס כדי להצטרף אלייך ואל חבריך בפנימייה. אני מקווה שזה לא יפריע לך." קרא קן בזמן שקרול התרפקה על כתפו.
" איזה כיף הולך להיות לנו , אז אתה הולך לפנימייה שלי אני מחכה לראות איך קרול החברה שלך נראית אני כבר בחוסר סבלנות ספר מתי יוצאת הטיסה שלך." שאל ארתור בנימה עליזה והתיישב על הספסל שמשקיף לברכה.
" אני אמור לטוס עוד הלילה לעבר הפנימייה אני ממש רוצה שקרול תמצא את עצמה מבחינה חברתית. אני ממש מחכה לראות אותך ואת ברברה . כיוון שאני חייב לנתק את השיחה מפני שהשארתי סיר על גז פתוח זה בטוח נשרף." אמר קן כשהעווה את פניו כשריח של משהו שנשרף התפשט בכל רחבי החדר.
" טוב תתפנה לעיסוקיך בינתיים אגיד לך להתראות ותמסור ד"ש בשמי לקרול ביי קן אח יקר נתראה כשתגיע לארגנטינה." חתם ארתור כאשר קן ניתק את השיחה והתפנה עם קרול לפנות את הסיר השרוף מהמטבח.
" זה היה האח הגדול שלך איזה מרגש יהיה כאשר תפגשו אני כבר מחכה לזה בקוצר סבלנות. אני בינתיים הולכת לחדר כדי לנוח לקראת הטיסה יותר מאוחר בערב." קראה קרול כשחיוך של ניצחון עלה של שפתיה.
" חכי שנייה את לא עוזרת לי לפנות את הסיר השרוף זה ממש מסוכן הריח עלול להפיץ פה שרפה שאפילו אנחנו עלולים להיות בסכנה ממשית. תקחי קצת אחריות ממה שקורה מסביבך." אמר קן בנזיפה לאחר שקרול עשתה לו פרצוף חמוץ כאילו הייתה שומרת הראש הפרטית שלו.
" סלח לי קן אבל בעוד כמה שעות אנחנו נעלה על המטוס בדרכנו אל הפנימייה הרחוקה בארגנטינה ועד אז אני אצטרך לתפוס תנומה קלה." אמרה קרול בנימה אדישה.
" טוב קרול תעשי מה שאת חושבת לנכון לא אלחץ עלייך אם את רוצה לנוח אבל אני לא יכול בלי עזרתך." קרא קן בקול מאוכזב כשהבחין שקרול לא התכוונה לתת לו יד בלפנות סיר בישול שנשרף מהמטבח.
" בסדר אני הולכת קן אל תשכח לגבי כרטיסי הטיסה שלא אגלה שאני נשארת מאחור בעוד אתה תטוס בלעדיי." אמרה קרול בתקווה והתקרבה אל קן כדי לנשקו לפני שהיא הלכה לנוח בחדר.
" אהובתי אני מסתדר אל תדאגי אני לא שוכח את הכרטיסים . שלא תתבלבלי אני ואת נטוס ביחד ולא תישארי מאחור." קרא קן בביטחון וחייך חיוך שחשף שיניים לבנות ניקיות כמו בפרסומת למשחת שיניים .
" תודה קן נדבר יותר מאוחר אחרי שאנוח לי קצת בחדר." קראה קרול בהרהור , היא התפרקדה על המיטה ולאחר כמה דקות שקעה לה בתרדמה עמוקה.
קן מצא את מקור השריפה של סיר הבישול שנשרף בעוד הוא דיבר בטלפון הנייד שלו עם אחיו הגדול ארתור.
הוא כיבה מיידית את האש שנותרה פתוחה ולאחר מכן הלך לנוח לצד קרול בת זוגתו.
הוא שכב לידה מנשק קלות את מצחה הבהיר. הוא ליטף את שערה הג'ינגי בעוד הוא המשיך להתבונן בה במשך דקות ארוכות שנדמו לו כנצח.
קן נדהם כל פעם מחדש התרגש מיופיה המדהים והכובש של קרול. הוא הניח את זרועו על בטנה ושקע בתרדמה מתוקה ועמוקה.
תגובות (0)