הברבור הלבן פרק 12
ברברה מחתה את דמעותיה בגב ידה והתחילה להתחיל פרק חדש ונקי בחייה לצידו של ארתור.
היא תתחיל לחשוב חיובי על כך שהבדיקה תצא שלילית ושלא יהיה היריון בכלל.
ארתור סימן לה שהם צריכים לחזור כי בטח אנדרו וחואנה שואלים את עצמם למה הם מתעכבים במשך כל כך הרבה זמן.
ברברה שבאה בעקבותיו ניסתה בכל כוחה לקחת נשימה עמוקה ופשוט לשים את כל מה שהיה קודם לכן מאחוריה.
ארתור עמד בפני חואנה ואנדרו ולא התכוון לגלות לשניהם על השיחה שהוא ניהל עם ברברה.
" מה קורה? כמה זמן לוקח למישהו להיות בשירותים? טוב שנזכרתם לחזור. כבר חשבתי להציע לחואנה לחזור לפנימייה אתם באים לפני שאתחרט?" קרא אנדרו בפליאה והביט על שניהם בהרהור.
" אני וברברה שוחחנו אין לכם מה לדאוג אנחנו חוזרים אתכם הביתה נדבר על זה בפנימייה חוץ מזה יש לי חזרות עם הלהקה היום בחמש אחרי הצהריים לקראת הופעה מול אלפי אנשים." קרא ארתור בהתרגשות והשתדל להסתיר זאת ככל שהוא היה יכול.
הוא נשק לברברה והוא חיבק אותה תוך כדי שהם התקדמו לצעוד לעבר הפנימייה.
" אה יופי אני יכול לבוא עם חואנה כדי לראות אותך מופיע?" שאל אנדרו בקול והביט בו בעיניים מקוות.
" כן כמובן שאתה מוזמן פשוט אני ממש מתרגש כי זאת הפעם הראשונה שאני מופיע ביחד על אותה במה עם הלהקה ואני לא יודע מה יהיה אני ממש מקווה שזה יעבור חלק. דרך אגב אני צריך ללוות את ברברה לאיזו בדיקה חשובה אצל רופא נשים." אמר ארתור בחצי חיוך וקרץ אל ברברה ששלחה אליו מבט מובך.
" אמיגה!" קראה חואנה בכעס והביטה בה כלא מאמינה , " יש משהו כאן שאת לא מספרת לי?" שאלה בגבות מורמות כלפי מעלה.
" אני.. מאחר לי המחזור והאמת שאני ממש מפחדת לגלות שהבדיקה הזאת חיובית." אמרה ברברה בכנות וחואנה ניגשה לעברה כדי לחבק אותה.
" את מנסה להגיד שאת בהיריון? " קראה חואנה בהלם והביטה על ברברה בפנים המומות .
" לא עדיין לא אני לא חושבת שאני בהיריון. עוד לא ניתן לומר שום דבר כיוון שלא נבדקתי אני לא יכולה ללכת לבד לבדיקה ארתור אמר שהוא מלווה אותי לבדיקה אצל רופא הנשים." ענתה ביובש ולא החזירה את מבטה לעברה.
" טוב נראה לך שהבדיקה תצא אכן חיובית! האמת שאני מבולבלת ממה שאת אומרת אמיגה נשמע לי שלא נזהרתם מספיק.
הגידי את האמת ברבי את וארתור נהגתם בחוסר זהירות או לא?" שאלה חואנה בחיוך סקרן עוד יותר.
" מה את שואלת אותי שאלות? את חושבת שאני צריכה לדעת הכול?" שאלה ברברה ברוגז ופניה האדימו כמו עגבניה.
" לא יודעת זה נראה שלא נשמרתם כמו שצריך אם כן למה את צריכה להיבדק. קדימה אין לך מה להסתיר מאף אחד." קראה חואנה בחיוך שובב וקרצה לעבר חברתה המובכת.
ברברה רק הביטה בה במבוכה ומשכה בכתפה כאילו ניסתה לרמוז לחואנה שאין לה כוח לענות על שאלותיה ממש ברגע הזה.
" ברבי אם את מתכוונת להשאיר אותי במתח תשכחי מזה כי אמצא את הדרך לגלות על מה את חושבת עכשיו." אמרה חואנה בהרהור וכשראתה שברברה לא מצאה עניין רב בשאלות שהיא שאלה היא החליטה להניח לה לנפשה.
חואנה ואנדרו עלו כל אחד משניהם לחדר שלהם , ברברה בינתיים שוחחה עם אמה דניאלה שסיפרה לה שיש לה חבר חדש שהיא מעוניינת שהיא תכיר כי היא ממש צמאה לקשר חדש אחרי שהיא התגרשה ולא מצאה את עצמה מבחינה זוגית.
" היי אימא את מזמינה אותי לארוחה כדי להכיר את החבר החדש שלך?" שאלה ברברה וחייכה לעצמה חיוך שובב ," מה עם ארתור? הוא החבר שלי הוא גם מוזמן?" אמרה כי היא רצתה שגם ארתור יצטרף לארוחה ביחד איתה .
" ברבי אני מזמינה אותך ואין בעיה שגם ארתור בן זוגך יצטרף אבל מדובר בארוחה משפחתית שגם אבא שלך יהיה נוכח בה. אז אני מעדיפה ששון לא ירגיש עצמו מוצף בחברת אנשים זרים." קראה דניאלה בטון מהורהר .
" אני רוצה שגם ארתור יבוא אני באה רק איתו לא עם אף אחד אחר ואני ממש החלטית אז אל תחשבי שאת יכולה לשנות את דעתי !" אמרה ברברה בחיוך נחוש והתכוונה ללכת עד הסוף עם החלטתה.
" טוב ילדה שלי אשלח לך מונית שתיקח אותך ואת ארתור בן זוגך לבית שלי בינתיים שיהיה לך אחלה יום להתראות מתוקה." חתמה דניאלה והשיחה התנתקה מיד לאחר שתי דקות.
ברברה התיישבה במקומה הנוכחי וחשבה מה יקרה בארוחה המשפחתית עם החבר החדש של אמה דניאלה.
בטח אמה תשוויץ מהעובדה הזאת שיש לה סוף סוף בן זוג ותצחק על העולם , שון היה הבן זוג של דניאלה אמה של ברברה.
ברברה תלך עם ארתור בן זוגה לארוחה המשפחתית.
מעניין אם אביה אנטוניו מצא מישהי חדשה שתמלא את מקומה של אימא שלה , בסופו של דבר היה חשוב בשבילה האושר שלו .
כי היא רצתה מאוד שהוא ימצא אהבה חדשה ויהיה מאושר כי כל חייו הוא חי בזוגיות הזאת שהתפוררה די מהר עם אימא שלה.
וכשהייתה בת שש וחצי , השניים החליטו לפרק את החבילה ולהתגרש.
היא הייתה לגמרי בסדר עם זה ששההורים שלה יהיו מאושרים גם אם הם חיים בנפרד.
כל מה שעניין אותה זה האושר שלהם לא היה לה בעיה להכיר את שון החבר החדש של אמה.
היא שאלה את עצמה איך פתאום משום מקום הוא החליט להופיע רק עכשיו למה היא שומעת עליו רק מאמה דניאלה . איך היא הסתירה ממנה את הבשורה שיש לה מישהו חדש ובלתי מוכר בחייה?
היא הרי מדברת איתה על הכול , שופכת את לבה בפניה ודווקא על הדבר הזה היא בחרה שלא לספר לה בכלל.
אימא זאת אימא אין כמוה עד בעולם אבל ברברה נפגעה מאמה שלא סיפרה לה על הבחור החדש שנכנס באופן מפתיע לתוך חייה.
ברברה שקעה בתוך הרהוריה וחשבה לעצמה איך תהיה הבדיקה אם היא תלך בלווית ארתור לרופאת הנשים לבדה היא הרגישה שמשהו בתוכה משתנה באמת.
" מה קורה לי? למה אני מרגישה כל כך אחרת?" חשבה לעצמה בזמן שהמחשבות התרוצצו במוחה כמו נמלים קטנות.
חואנה ישבה ליד אנדרו שפתח את המחשב הנייד שלו בשביל לגלות דברים חדשים על הוריה הביולוגיים של דולסה , אנדרו שבר את ראשו בניסיון לדעת האם אביה הביולוגי של דולסה , המליונר אדוארדו אכן חי כמו שהיה כתוב באינטרנט.
" אני לא יודע אבל אני מרגיש שאני כמעט קרוב למצוא את אביה האמיתי של דולסה וכל פעם שאני מנסה לרענן את הדף מחדש זה כאילו מתנתק מעצמו. אהובתי קרה משהו?" שאל אנדרו בטון ענייני כשהפנה אליה את מבטו.
" בטח הכול כשורה אין שום דבר לא בסדר אצלי הכול כרגיל." קראה חואנה בטון אדיש וצחקה לעצמה.
" את בטוחה כי לפי הפרצוף שלך אפשר לקלוט ששום דבר לא בסדר אצלך." אמר אנדרו בכנות.
חואנה הייתה חייבת להגיד שהוא קלט על מה שהיא חשבה די מהר איזה גאון הוא.
" טוב תפסת אותי על חם אני הולכת להיפגש עם האימא הביולוגית שלי ואני לא יודע מה ללבוש אני ממש לא החלטית כמוך." קראה בחיוך מתוסכל והיא הביטה במבט מלא ייאוש.
" אולי אעזור לך כשאסיים עם העניינים שלי אני מבטיח שאעלה איתך לחדר שלך בסדר אהובתי?" קרא אנדרו בקול רך וחייך אליה.
" טוב בסדר הצלחת לברר משהו חדש לגבי דולסה.. או שלא אנדרו אתה מצאת על אביה האמיתי של דולסה?" שאלה חואנה בקול .
היא הביטה בו מופתעת ומלאת פליאה בבת אחת .
אנדרו נשאר עם פה פתוח לרווחה כשהוא גילה את התמונה של אדוארדו מולינה אוחז בתינוקת יפהפייה בעלת עיניים בהירות , הוא הבין שהתינוקת הזאת אולי הייתה דולסה.
" הנה תראי את התמונה של אבא של דולסה אוו הם ממש דומים כמו שתי טיפות מים. את רואה?" אמר אנדרו בהתרגשות בעוד הדמעות עמדו בעיניו , הוא לא היה אחד שנשבר בקלות.
" כן אני רואה הם מאוד דומים האבא חתיך הורס האמת שהוא נראה עצמו כאילו הוא יצא מתוך סרט קולנוע נכון אתה רואה את מה שאני רואה." קראה חואנה בחיוך מתלהב וקרצה אל אנדרו.
" נכון הוא באמת דומה לשחקן קולנוע נו שכחתי את שמו. טוב לא נורא עכשיו אני רוצה לדעת מה עם אימא שלך.. את נמצאת בקשר טלפוני איתה?" שאל אנדרו בחיוך סקרן וקרץ לעברה כשהוא מחייך אליה בשובבות יתרה.
" כן בטח תשמע אני כולי בהתרגשות כבר מתחילת הבוקר אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי מרוב מבוכה.." קראה חואנה והביטה עליו במבט מבולבל.
בדיוק חואנה קיבלה שיחת טלפון חשובה שדי הפתיעה אותה כי היא מאוד ציפתה לה מאז שהיא התעוררה.
" אני בחוץ את באה?" קראה לוסי בחגיגיות והרגישה איך לחיה בערו מרוב התרגשות.
" בטח שאני באה חכי שנייה על הקו אני איתך עכשיו ." קראה חואנה בחיוך נרגש כשהיא הפנתה את מבט לעבר אנדרו שהתבונן בה בפליאה. " אהובי אני צריכה ללכת נדבר אחר כך בסדר?" אמרה חואנה והדביקה לו נשיקה על השפתיים.
" בסדר שיהיה בהצלחה אני ממש מתרגש ביחד איתך את הולכת להיפגש עם אימא שלך. זה ממש סופר מרגש." אמר אנדרו לחואנה שרמזה לו שהיא ממש צריכה לרוץ כי היא בטוח תאחר לפגישה שלה עם לוסי.
כאשר לוסי ראתה את חואנה בפעם השנייה היא הרגישה איך פתאום ידיה מתחילות לרעוד מרוב שהיא פחדה.
" היי ילדה יפה שכמוך מה שלומך?" קראה לוסי בדמעות של אושר שירדו על לחיה.
" טוב מאוד ממש רציתי להיפגש איתך לבד ועכשיו שאני רואה אני מנסה בכל כוחי שלא לבכות את לוסי נכון?" שאלה חואנה שהייתה בשיאה של ההתרגשות.
" כן אני לוסי מונטרו את יכולה לקרוא לי לוסיאנה ושאני חייבת להגיד לך משהו.." אמרה לוסי בפנים רציניות והשתדלה להסתיר את התרגשותה כדי שחואנה לא תבחין שהיא בוכה על הזמן האבוד שהן לא בילו ביחד כאם וכבת.
" נו מה? מה את רוצה לספר לי?" חייכה חואנה בלחץ והסתכלה עליה במבט חסר הבעה.
" חואניטה אני האימא הביולוגית שלך חיפשתי אותך במשך כל כך הרבה שנים ואנחנו נפגשות שוב פעם אחת עם השנייה.. ילדה כל כך התגעגעתי אלייך." אמרה לוסי בבכי סוער בעוד היא ניסתה להיאבק בדמעות שהמשיכו לרדת ללא הפסקה.
חואנה לא ידעה מה להגיד פתאום היא מצאה את עצמה כולה חסרת מילים.
" את באמת האימא שלי אז רגע למה לא אמרת לי את האמת כשנפגשנו לראשונה?" אמרה חואנה בהלם.
היא התקרבה אליה ושלחה יד ידידותית כדי לנסות לעודדה .
" כן חמודה אני אימא שלך למה את לא מאמינה לי?" שאלה בעצב כאשר ראתה שחואנה הביטה עליה במבט שאי אפשר היה לתאר איך היא הרגישה בתוך תוכה.
" אימא אימא יקרה שלי סוף סוף מצאתי אותך בבקשה אל תעזבי אותי." קראה חואנה בחיוך של עצב שנפרש על פניה.
תגובות (0)