הברבור הלבן פרק 6

חואנה השתכנעה לבסוף שדבריה של ברברה היו נכונים והיא רק רצתה להיכנס לקניון.
ברברה חשבה שחואנה סתם משקרת לעצמה בכך שהיא אומרת שהיא לא מרגישה שום כלום לאנדרו.
מה שהיא ראתה הייתה העמדת פנים מזויפת ותו לא.
חואנה יכולה להגיד שהיא לא מרגישה , היא יכולה להגיד שלא אכפת מכך שיש לה רגשות כלפי אנדרו.
היא יכולה להתעלם ולהגיד שהיא תשכח אותו.
היא יכולה להגיד מה בראש שלה היא פשוט לא מאמינה לה!
היא מאוהבת וזהו . היא צריכה לקבל את העובדה שהיא מאוהבת באנדרו ולא להכחיש יותר.
ממה יש לה כבר להתבייש? ממה היא מפחדת שיעשו לה? שתשכח מארתורו ותתחיל להבחין בכך שיש בחור אחר מאוד מקסים שמת עליה וחולם על הרגע הזה שהם יהיו ביחד.
אז שתתן לו הזדמנות אחת ולתמיד ברברה חשבה שחואנה צריכה להיעז למרות כל הפחדים שלה לתת קפיצה לתוך המים העמוקים ופשוט להניח לעצמה להיסחף .
" מ-ה?" שאלה חואנה במבוכה ולמה ברברה עדיין המשיכה להתעקש לגבי אנדרו.
" את צריכה לתת לו הזדמנות!" קראה ברברה בהרהור.
" למי אני צריכה לתת הזדמנות? לאנדרו? הוא לא יודע את מקומו!" אמרה בעצבנות והסמיקה פי שתיים מקודם.
" את חייבת להבין משהו אחד חואנה אם לא את אז מישהי אחרת תתפוס את מקומך את צריכה להתעורר בזמן את ואנדרו צריכים להיות ביחד!" קראה בחיוך שובב והביטה בה במבט בוחן.
" כן את חושבת שאני צריכה להתעורר על עצמי אם יש דבר אחד שהבנתי לאחר שארתורו בגד בי שלעולם אבל לעולם לא אתן אמון שוב בגברים . כולם אותו דבר. " קראה חואנה באכזבה ודמעות עמדו בעיניה.
" אנדרו בחור מקסים . אני והוא גדלנו באותה השכונה והוא ממש שובה לב. בבקשה אמיגה תעשי סוויץ בראש פשוט תתני הזדמנות אחת לא יזיק לך להתחיל קשר חדש ויותר בריא.
נו קדימה חואנה אומנם נכון שזה כואב שארתורו בגד בך את צריכה להרים את הראש ולומר לו שזה מזיז לך שהוא עם מישהי אחרת." קראה דולסה בחיוך רחב וקרצה לעברה.
" בעצם כן אכפת לי מארתורו הוא בגד בי עם זה אני לגמרי מסכימה אתכן אבל אני עדיין לא מוכנה לקשר חדש. אנדרו יצטרך להיות טיפה סבלני יותר." אמרה חואנה בהחלטיות וכבר היא לא דיברה איתן על אנדרו וארתורו והבגידה שלו בה.
" חואנה אל תגידי שאת לא רואה איך העיניים שלך נוצצות כשדיברנו על אנדרו אני יודעת שאת מאוהבת קדימה תגידי שכן וזהו." קראה דולסה וקלטה את חואנה מהרגע שבו היא הביטה בה היא הבינה שהיא מאוהבת.
" אני לא מאוהבת תרדי ממני כבר את וברברה כל הזמן על הראש שלי כמו שני זבובים." קראה חואנה והייתה זקוקה לטיפת שקט .
" חואנה לאן את הולכת?" שאלה ברברה בקול.
" רציתי להיות בקניון אבל עכשיו עבר לי החשק בגללכן אני מזמינה לי מונית ועפה מכאן." אמרה חואנה בטון החלטי.
" תעשי מה שאת רוצה אף אחד לא רודף אחרייך אם את צריכה כסף למונית אני חושבת שאני יכולה להלוות לך." הציעה ברברה ונתנה לחואנה טיפה כסף כדי שתוכל לתת לנהג המונית כשהיא תגיע לפנימייה.
" תודה רבה לכן!" אמרה ונכנסה לתוך המונית . " אתן בסך הכול רוצות שיהיה לי טוב." אמרה לבסוף ברגשות תודה כדי שלא יחשבו שהיא נהפכה להיות אגואיסטית.
היא חשבה שהיא הרחיקה לכת עם התנהגותה הרי הן החברות הכי טובות שיש לה . אולי היא מיהרה לשפוט אותן יותר מדי מהר.
בזמן שהותה במונית היא קיבלה שיחה מהוריה המאמצים. היא לא ידעה שזו הולכת להיות השיחה הכי קשה שהייתה לה בכל ימי חייה.
" הלו אימא מה קורה אל תדאגו לי אני בדרכי אל הפנימייה אמא בבקשה דברי את ממש מפחידה אותי." אמרה חואנה בחשש והחלה לרעוד במקצת.
" תראי חואנה את הולכת ללמוד בפנימייה אחרת את תצטרכי להיפרד מחבריך עוד היום.
אז כדאי שתתרגלי לכך במהירות כי יש מישהי שמחפשת אחרייך באובבסיביות." קראה אמה בהפתעה .
חואנה לא יכלה להאמין שזה מה שהולך לקרות. היא לא רוצה לעבור ללמוד לפנימייה אחרת היא רוצה להישאר פה .
" למה אתם רוצים שאעזוב את הפנימייה? רגע למה אתם צריכים להוציא אותי משם? אני באמת רוצה לדעת! אימא בבקשה אני מתחננת אל תוציאו אותי מהפנימייה יש לי שתי חברות כאן. אני לא מסוגלת להסכים עם זה אתם בכלל לא מבינים ." קראה חואנה בחוסר אמון.
" חואנה את יכולה לצרוח כמה שאת רוצה אבל את הולכת להיפרד מהפנימייה הזאת לתמיד.
אפילו אם בכוח נגרור אותך משם זו החלטתנו כי יש מישהי מסוכנת ואת צריכה להתרחק מהאישה הזאת." אמר אדן בכעס.
השיחה התנתקה בבת אחת בלי שיהיה לחואנה משהו נוסף להגיד על כך שהיא רצתה להישאר בפנימייה למרות החלטתם.
היא התפרצה בבכי וידעה שהיא לא תוותר להורים המאמצים שלה . היא זאת שתשכנע אותם שהיא תישאר בפנימייה.
היא בכתה כל הדרך בחזרה לפנימייה וכשהגיעה היא שלמה לנהג בכסף שנתנה לה ברברה שהייתה החברה הכי טובה שלה.
" תודה רבה." מלמלה במבוכה ונכנסה לתוך הפנימייה בלב כבד .
היא ידעה שזאת הפעם האחרונה שהיא הולכת להיות פה.
היא הסתכלה סביבה היטב והבינה שהיא לא רוצה לעזוב היא הייתה מעדיפה להישאר אלמלא הוריה היו מחליטים אחרת.
חואנה פגשה במסדרון את אנדרו והיא לא החליפה איתו שום מילה כמעט.
" היי," הוא אמר בנחמדות כשניסה שוב ללכוד את תשומת ליבה .
חואנה רק הביטה עליו ולא אמרה שום דבר.
" למה אתה מסתכל עליי ככה?" שאלה במבוכה כשהסומק עלה בלחיה.
היא הרגישה שהוא מסתכל עליה והיא הורידה את ראשה במבוכה.
" כי את ממש מסקרנת אותי חואנה!" קרא כאשר חיוך עלה על שפתיו.
" תודה אבל אם תרשה לי אני צריכה ללכת עכשיו." אמרה חואנה וזרקה לעברו מבט מתחמק .
היא לא רצתה להכיר ברגשותיה.
היא פשוט העדיפה לברוח משם מבלי לתת לו תשובה ברורה כלשהי.
" יש לי משיכה עזה אלייך את יודעת אל תשחקי אותה כאילו שאת לא מרגישה כלום. את מטריפה את דעתי את יודעת. את מטריפה אף פעם לא הרגשתי ככה את הראשונה שגורמת לי להרגיש חוסר ביטחון כשאת מתקרבת אני מת על ההרגשה הזאת." קרא אנדרו והתקרב אל חואנה.
" אני לא מרגישה שום כלום אל תנסה להשלות את עצמך כי זה לא הצליח לך פעם קודמת." אמרה חואנה בעצבנות.
היא הרגישה איך אנדרו ניסה לקרב אותה אליו.
" קדימה אני לא מאמין שאת לא מרגישה אליי כלום ." קרא אנדרו ולא האמין לכל מה שחואנה הוציאה מהפה שלה.
" די נו אני רוצה ללכת אתה מפריע לי למה אתה לא מקבל את זה שאני לא מרגישה כלום." השיבה חואנה בחשש והיא פחדה להישיר אליו את מבטה.
הוא שיחרר את אחיזתו ממנה והניח לה ללכת אבל שוב פעם אחז בזרועה בחוזקה הוא לא יתן לה לברוח ממנו הוא יגרום לה להודות ברגשותיה למרות כל הדברים שהיא אומרת הוא לא מאמין לה בשיט.
הוא נעל שפתיו על שלה כבר לא היה לה מה לומר.
חואנה הבחינה איך הפחד שהיא הרגישה עד עכשיו נעלם כלא היה.
אנדרו הידק את אחיזתו במותניה ולא רצה שהרגע הזה ייגמר.
מצידו שהוא ימשך לנצח הוא רצה שחואנה תלמד להילחם על מה שהיא מרגישה.
הוא ידע מה שהיא מרגישה כלפיו ובכל זאת החליט לא לוותר לה.
כל המרחק שהיה ביניהם כאילו התגמד ולא היה נחשב יותר.
שניהם התנתקו זו מזה במהירות ולא הבינו מה זאת הייתה הנשיקה היפה מאיפה היא הגיעה פתאום.
" מה זה היה למה נישקת אותי?" שאלה חואנה בבהלה.
" חואנה את ממש מוצאת חן בעיניי כן אל תצחקי אני רציני עכשיו את לא יכולה לצחוק מה יש?" אמר אנדרו בחיוך מאוהב.
" מה זה? זה מה שאתה מרגיש? אם כך , גם אני מרגישה משיכה עזה אלייך יש בינינו מתח באוויר אבל זה לא מובן מאליו. אני מאוהבת בך אנדרו." הודתה חואנה לבסוף.
" או סוף סוף האמת נראית ברורה הרגשתי שמן הרגע הראשון שהכרתי אותך שיהיה בינינו מתח באוויר מין חשמל סטטי כזה." קרא אנדרו בחיוך נדהם.
חואנה הסתכלה עליו מחויכת ונעימה הרבה יותר.
" טוב אני צריך ללכת לחדר את רוצה ללוות אותי עד לשם?" שאל אנדרו ורצה שחואנה תענה על שאלתו.
" כן אני באה איתך." אמרה בהסכמה וליוותה אותו עד לפתח חדרו.
בדיוק אז ארתורו הופיע והביט על שניהם. חואנה הפנתה אליו מבט אדיש וכבר לא היה אכפת לה עם מי ארתורו בסוף יבחר להיות בסופו של דבר זה החיים שלו.
" מה את חושבת שאת עושה חואנה?" שאל ארתורו בהתפרצות זעם.
" ארתורו כל מה שהיה בינינו הגיע לסיומו אתה יודע שאני לא חייבת לספק לך שום הסברים." קראה חואנה בכעס.
" מי זה חואניטה זה מי שבגד בך! אני החבר החדש של חואנה." הכריז על עצמו בתור החבר החדש של חואנה.
" מה יש לך חבר חדש מה בנוגע אלינו?" שאל ארתורו בזעם והביט על חואנה ואנדרו שהיו מרוחים אחד על השנייה בקנאה רוטטת.