אהבה שקשה לה לסלוח
את כל האהבה שלי שמרתי בקופסה ממתכת,
כדי שתישאר קרה, כואבת
לא רציתי שתמשיך לחיות באושר,
שמא היא תחליט לשוב ולשלוט בי.
את כל האהבה שלי שמרתי בקופסה ממתכת,
אך שלך תמיד היתה חותכת
כל פיסה שעוד היתה בי, הלכה,
עכשיו נשארה לה רק השתיקה.
התמונות מסביב ממשיכות עוד לזרוח,
מאירות על אהבה שקשה לה לסלוח.
כל דרך ושעל לבית יובילו, יעלו זיכרונות מתוקים-מרים,
ינסו למשוך אותי חזרה לאותו מקום נורא,
אך אני, כבר כמעט לא נותרה בי תקווה למנוחה.
את כל האהבה שלי שמרתי בקופסה,
שמא היא תחליט לשלוט בי,
להתל בי בשקריה,
לגרום לי לאהוב אותה שוב,
לחזור לאהבה שקשה לה לסלוח.
תגובות (5)
מדהים יפה ועמוק
אני ממש אוהבת את הכתיבה שלך!
יש לך דרך כל-כף נפלא להעביר את הרגשות שלך שאי-אפשר שלא להרגיש חיבור לכתיבה שלך.
מסוג השירים שצריך לחזור עליהם שוב ושוב כדי להבין אותם באמת.
מראה על עומק חח
חוץ מזה, אם אי פעם תיראי את התגובה הזאת, תדעי שאשמח ליצור איתך קשרXD
וואי ספיר, מהמם!
מרגישים בכתיבה את הכאב, את התהליך ואת ההחלטה להמשיך.
עמוק, ומדויק עד כאב