“אני מאמין // ש. יערי”

ברכבת למוות
צפופים דחוסים
לקוחים הם אבות על בנים
חלקי אדם
ברכבת למוות

בפינה קטנה
על יד הקרשים
סמוך לשאון הפסים
עומד לו אדם
פניו חרושים

ר' עזריאל
חושב מחשבות
וזועק התבואנה כזאת
אתם קרויים אדם
והנשמות זועקות
עזרי-אל

זמזום חרישי
בקול ענות חלושה
לאט לאט פרצה השירה
אדם כי ימות
אני מאמין בגבורה

בוכים כולם
ושרים איתו
אין עוד מלבדו
אדם ברא בצלמו
בכל יום שיבוא
בוכים כולם

כקרבן עולה השירה
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה
בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ 
וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ 
עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שיבוא
כקרבן עולה

הקול מתגבר
וכולם מצטרפים
השירה בוקעת רקיעים
שבר אדם
בגרון מורם
הקול מתגבר

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה
בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ 
וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ 
עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שיבוא

עולה הזעקה
והקרון נרעד
נצח ישראל לעולמי עד
אדם מעפר יסודו
ולאש אוכלת, סופו
הזעקה עולה

נצח ישראל
אומר ר' עזריאל
לעולם לא ישקר
לרגעים אלו יישאר זכר
אדם אשר יביא את הניגון אל רבו
יזכה למחצית חיי עולמו

אני מאמין
קרע דש חולצתו
טבל מחט בדמו
וכתב את התווים
האדם הוא הנפש
הנשארת לנצחים
אני מאמין

בגבורת נפש
מהרכבת קפץ בחור
התגלגל אל הרפש
רצוץ ושבור
אדם מן האדמה
גבורת הנפש

אני מאמין
בימים קשים ומרים
ביערות בבורות ובכפרים
אדם בלי שם
חקוק במספרים
אני מאמין

אוד מוצל
הגיע אל הרבי
שר אני מאמין
בכה הרבי
לב כל אדם
נשבר לרסיסים

בליל יום הכיפורים
בזמן קודש קדשים
השנה אין דרשה, בכה הרבי
ובמקום, פצח בשירה
ואחריו כל החבורה
אני מאמין

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה
בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ 
וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ 
עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ
בְּכָל יוֹם שיבוא

אני מאמין
געו כולם בבכייה
ואף על פי שיתמהמה
התגברה השירה
רעד כל אדם
באהבה וביראה
אני מאמין

נענה הרבי ואמר
הניגון אשר הושר
אז ישיר,
אדם, בדרכו אל המר
אותו הניגון,
יקבל את פני הגואל
נצח ישראל

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה
בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ 
וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ 
עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ
בְּכָל יוֹם שיבוא