רק אחד ישרוד -פרק 6

הזזתי את הלבנה וראיתי שם פתק. זה היה דף קטן קרוע. "המוות הוא רק אשליה" כך היה כתוב בדף. שמעתי את הדלת של סטפן ניסגרת, חשבתי אולי הוא כבר יצא לכן מהר מאוד הנחתי את האקדח ואת הפתק מאחורי הלבנה והכנסתי אותה שוב.ירדנו למטה, עם המיכתב שג'ניפר מצאה. דרק חטף אותו מידה והחל ליקרוא בקול. "כדי לישרוד עליכם להישאר יחד. אם יבחר אחד מכם את דרכו לחוד -רק אחד ישרוד". זה היה מזעזע … לא בדיוק הבנתי מה משמעות המישפט וחצי שקראנו. אבל שינתתי במוחי היטב וזכרתי את המישפט.הארוחה היתה לחמישה אנשים. חמישה אנשים … כל ארוחה בביתי כללה חמישה אנשים. איני יודעת מה לחשוב, מה אימי חושבת.. מה אחיותי עושות עכשיו? מה קורה עכשיו לאחי הבכור. בזמן הסעודה התפרצתי ,לא היה בי הכח לישרוד את כל זה. יצאתי בסערה מהמטבח ועליתי לחדר. הדלת ניסגרה פיתאום ,ניתרקה בחוזקה. לא הצלחתי לפתוח. שמעתי רק צרחות איומות מלמטה. חששתי שאולי קרה משהו ,היתי היסטרית ולחוצה.לא אסבול את זה יותר. חשבתי על כל כך הרבה דברים בבת אחת, על המישפחה, עם החברים, על סטפן, על הצרחות,על האנשים שאני תקוע איתם כאן,על האקדח והפתק המוזר. התמלאתי בפחד וניצמדתי לקיר בפינת החדר, גלשתי והיתישבתי על הריצפה כשצמרמורות עוברות בגופי. פתאום נהיה לי קר, המראה קפאה מעט בצידיה, לא הבנתי מה קורה כאן.הרגשתי כאילו מישהו הוריד את מעלות החדר למינוס . שיפשפתי את ידי.. קפאתי מקור. ניסיתי לפתוח את הדלת,אך הידית היתה קפוא. וידי נדבקה עליה. כאב לי כל כך, הזזתי את ידי מעט והרגשתי שהעור מתקלף ממנה. זה שרף , זה כאב, בכיתי וצעקתי."קדימה קים, עברת דברים יותר קשים מזה" עודדתי את עצמי ושלפתי את ידי מהידית. הבטתי בה, דם, כל מה שראיתי זה דם. הזדעזעתי מהמראה . קרעתי את הסדין ועטפתי איתו את היד. "מה זה הבית הזה?" צעקתי והיתכסתי בשמיחות. ניזכרתי , שהאקדח בחדר השני אבל ליפני שהספקתי לעשות משהו נוסף הקור חדר את עורי, ראשי החל להיסתובב ושקעתי בתרדמה.