פעם שלישית גלידה -8-

"טוב, אז הגיע הזמן לשבור שיגרה" חייך ותפס שוב בידיי.
"מחר יש לימודים" הזכרתי לו.
"נו.. זה לא כאילו תשתכרי מבקבוק בירה מסכן" משך אותי אחריו.
"לך תדע…" מלמלתי.
****

התעוררתי בבוקר עדיין בבגדים של אתמול ועם טעם מר בפה, התיישבתי על המיטה אוחזת בראשי.
"תראו מי נזכרה להתעורר" שמעתי קול ולאחר מכן צחקוק, הסתובבתי אלו היו פייטון וסטפני שעמדו ליד הדלת מוכנות לצאת.
הסתכלתי על השעון הוא הראה 7:52.
קפצתי מהמיטה בבהלה ונכנסתי למקלחת, שטפתי פנים והתלבשתי, לקחתי איתי את התיק ורצתי לעבר הכיתה, העפתי מבט בשעון, נשאר לי עוד דקה להגיע לשיעור הראשון ולא נראה לי שאני יגיע בזמן אז החלטתי להאט את הקצב, נכנסתי לכיתה באיחור של שלוש דק' כל הכיתה השתתקה והסתכלה עלי(הזכרתי כבר שהם רציניים פה באוניברסיטה?) התחלתי להסמיק.
"שבי בבקשה במקומך" אמר המורה בקול נוקשה ועניו ליוו אותי עד למקומי.
השיעור עבר כרגיל ב-ש-י-ע-מ-ו-ם ! וכשבאתי לצאת מהכיתה לעבר השיעור הבא המרצה עצר אותי.
"גברת קופר לכאן בבקשה" אמר וסימן לי עם אצבעותיו להתקרב.
התקרבתי אליו בהיסוס "כן?"
"את יודעת שאת כבר לא בתיכון נכון?" שאל ולא חיכה לתשובה ממני "אז למה את מאחרת? אם באת לפה בשביל להגיע מאוחר לשיעורים את מוזמנת לחזור הביתה!"
"וואו… מה הלחץ תירגע זה סה"כ שלוש דק'" כנראה הבירה באמת השפיעה עליי…
"אל תגידי לי להירגע!" הרים את קולו "את לא יכולה לעשות פה מה שבא לך!!"
"סליחה המורה אני לא התכוונתי אולי פשוט תישב תשתה כוס מים ותפסיק להיות כזה מטורף" איך שיצאו לי המילים מהפה התחרטתי.
"קופר!!" צרח המורה.
****
התקדמתי לעבר המזכירות בפחד.
"כן חמודה?" שאלה המזכירה.
"אני צריכה לפגוש את המנהל" מלמלתי.
"מה השם?"
"בת'" עניתי.
"אוקיי בת', חכי שם" אמרה והצביעה לספסל מאחוריה "אני אקרא לך שהוא יתפנה"
התקדמתי באיטיות לעבר הספסל, התיישבתי וניסיתי לעלות במוחי עונשים אפשריים.
"הורדת מסטיקים מהשולחנות?!" נשמע גיחוך מעליי.
אופס.. כנראה חשבתי בקול.. הרמתי את ראשי ופגשתי במבטו של ליאם.
"ליאם" קראתי בתדהמה.
"רוצה להסביר למה את ממלמלת משהו על הורדת מסטיקים?" שאל והתיישב לידי.
"מבטיח לא לצחוק?" שאלתי.
"מבטיח"
סיפרתי לו מה קרה מאתמול בלילה ועד להתחצפות למרצה.
והוא כמובן שאג מרוב צחוק "את קראת למורה מטורף??" שאל לא מאמין.
"הבטחת לא לצחוק" אמרתי עצבנית.
"מצטער" מלמל למרות שראיתי שהוא תפס את עצמו לא לצחוק שוב "אבל שלוק אמר 'הגיע הזמן לשבור שיגרה' לא נראה לי שהוא התכוון עד כדי כך.."
"כן כן מה שתגיד.. "
"נו.. תודי שזה מצחיק" אמר ונתן לי דחיפה קלה.
חשבתי על הצרחה של המרצה וחיוך קטן עלה לי על הפנים אבל הוא נמחק במהירות כשהמזכירה קראה בשמי.