בועות בסלע

אז הקשבת למחשבות שלא מקשיבות לך
משפחה, חברים, מכרים, רוחות שנושבות ברקע
תקוע מול עצמך והעולם בחוץ דופק
למה אתה לא עונה?

תקוע ומקובע עם מבט מטושטש על העולם
אך לפעמים נושם מציאות, בועות בסלעים
ילדים משחקים, כל כך טהור מבטם
רק הסביבה זורמת במוחם

זה כל כך יפה איך העולם נולד מול העיניים
חורט זכרונות של אחרים בבועות של היגיון
היד לפעמים חורטת בעצמה בגלל מחשבות
שרוצות שאלו יהיו בועות של דם, שינשום עצמו

זרימת החיים אל העולם
חריטות של תקווה שהפכו למקום לנשימה
תקוע בסלע אבל קרן אור מבצבצת
מחר זהו יום ולא לילה