נופלים על הרגליים. פרק 1+2

השעה הייתה מאוחרת ,הוא ידע שהכביש המבודד באמצע שום מקום הוא לרשותו בלבד.
המנורות בכביש הפסיקו לעבוד ממזמן,
בערך מהתקופה שהיה לו רישיון בתוקף .
היום הוא כבר בן 27,או קצת יותר,אבל מי סופר.
אוליבר פתח את החלון ברכב שלו כדי לנשום קצת האוויר צח מבחוץ, לפתע הוא הרגיש איך המכונית שלו נעצרת לאט אט ,
איך האורות נכבים והמכונית נעצרת לה באמצע הכביש.
״מה לעזאעזל?״.. הוא אמר בחוסר אונים וקיבץ את הגבות שלו במפתיע,
הדלק,הוא נזכר פתאום,הוא שכחת למלא דלק.
הוא יצא מהמכונית שלו והסתכל סביב ,ניסה למצוא איזה תחנת דלק או משהו דומה לזה באזור
,הוא הסתכל קדימה והדבר היחידי שהיה שם זה איזה ביתן קטן בהמשך הרחוב ,
האורות משם היו דלוקים ,ונשמע משם מוזיקה חזקה.
״יש כאן מישהו,?״ אוליבר צעק שהוא נכנס למקום והוא ראה אותו ריק,זה היה כמו בר קטן,עם כמה שולחנות מלאים באבק ואיזה שולחן סנוקר בצד.
״לא חכם כול כך להשאיר בר פתוח וללכת.״ הוא חשב לעצמו והביט על כל המשקאות שהיו פתוחים בבר ,ומונחים להם שם,כאליו רק מחכים לו.
הוא התקדם לתוך החדר ,היה במשך כמו ירידה עם מדרגות,הוא שמע גם שמישם מגיע המוזיקה, הוא החליט לרדת לשם ולראות אם יש מישהו.
הוא ירד במדרגות לכיון החדר,ולפתע הוא ראה בחורה,היא רקדה שם בחדר ,רקדה על עמוד.
היה לה שיער שחור קצר וחלק,והיה לה גוף משגע,בדיוק במידות שכל גבר היה רוצה לעצמו,אבל היא לא זונה ,הוא ידע להבחין בזה מיד,היא לא לבשה בגדים חושפנים.
,סתם גופיה לבנה וג׳ינס ,היא רקדה על העמוד והוא פשוט עמד בכניסה והסתכל עלה.
הוא הסתכל על איך שהיא רקדה לצלילי השיר, כאליו היא לבד בעולם,כאליו בתוך עולם משלה, העיניים שלה היו עצמות ,כאליו היא מדמיינת משהו ,
הוא אהב איך שהיא רקדה,היא לא רקדה בצורה זנותית או חושפנית
,היא רקדה וזה היה נראה כאליו היא אוהבת את מה שהיא עושה.
לפתע היא פקחה את העיניים וראתה אותו .היא לא נבהלה ,כאליו היא הרגישה אותו שם מסתכל עלה.
אוליבר הרגיש באי נוחות והכניס את ידיו לכיסים,הוא הבין פתאום שהוא הסתכל עלה כמה דקות רצופות.
״את..את רוקדת מדהים..״ הוא אמר לה במבוכה והיא רק התקדמה לעברו וירדה מהבמה הקטנה שעלה הייתה העמוד.
״הבר סגור.״ עלמה אמרה לו בפרצוף חסר סבלנות ושילבה את הידיים שלה ,
עכשיו שהיא הייתה קרובה כול כך הוא יכל להבחין בעיניים הירוקות שלה ,הם היו מדהימות.
״לאלא,אני לא פה בשביל לשתות או משהו כזה.״
הוא אמר לה בחיוך וניסה טיפה לרכך אותה בחיוך שלו.
״אז מה לעזאעל אתה עושה פה?״ היא אמרה לו וגילגלה את העיניים שלה .
״היי אני החמאתי לך כרגע שאת רוקדת יפה,את יכולה להיות יותר נחמדה את יודעת..״ הוא אמרה לה והיא כבר לא הקשיבה לו ,
היא נכנסה מאחורי הבר שהיה שם , הוא היה קטן יותר מהוא שהיה למעלה ,
ואבל הוא היה יותר נקי .
״אז אתה לא רוצה לשתות נכון?״ היא אמרה והוציאה מאחד הארונות בקבוק של וודקה ,ושני כוסות צייסר.
״אם זה על חשבונך ,אז למה לא ״ הוא אמר לה בגיחוח והתיישב מולה בצד השני של הבר ,היא מזגה לשניהם שני כוסות צייסר והם שתו את זה ביחד.
״אוו זה טוב״ הוא אמר וקימט את מצחו.
״זה המקום שלך?״ הוא שאל אותה בהתעניינות ,והביט סביב .
״לא,אני מכירה תבעלים,הוא נותן לי לרקוד פה מדי פעם שאני רוצה לפרוק.״ היא אמרה לו.
״אז מה ,זה סוג של תחביב?״.
״למה חשבת שאני זונה שרוקדת על עמודים?״ היא אמרה לו במבט עצבני.
״לא לא ממש לא ,אני פשוט ..״ הוא ניסה להגיד משהו והגירד בעורפו .
״תרגע ,אני צוחקת.״ היא אמרה לו וזה פעם ראשונה שהיא צחקה סוף סוף ,והוא גיחח והרגיש דביל לרגע ,שנפל בפח שלה.
״אז ממתי את רוקדת ?״
״לא יודעת,לא ממש זוכרת ,זה היה מזמן ,״
״למדת את זה?״
״לא,גם אין סיפור טרגי בנוסף לכך שבעקבותיו התחלתי לרקוד ,אז אתה יכול גם לחסוך ממני את השאלה הבאה שלך..״
״אז את סתם רוקדת?״ הוא אמר לה ,והיא יצאה מהבר והתיישבה לידו .
״סתם רוקדת.״ היא לחשה לו והסתכלה לו בעיניים,והמחשבה היחידה שעברו בראשו ,זה -אוו איזה עיניים.
״טוב,לפחות את סתם רוקדת יפה״ הוא אמר לה בחיוך ,ולקח את הוודקה ומזג עוד שני צייסרים.
״אל תתביישי,אני מכיר פה מישהי שמכירה תבעלים ,על חשבוני הצייסר״ הוא אמר לה וקירב עלה את הצייסר ,והם שתו ביחד שוב.
״ מה אתה כבר יודע..״ עלמה הניחה את הכוס על השולחן לאחר ששתתה אותה במהירות,היה לה מתאים להתשכר הלילה ,גם עם זר מוחלט שהיא לא מכירה.
״אני יודע שהיא רוקדת טוב,הלוואי והייתי יודע עלה יותר.״ הוא אמר לה והחזיר לה מבט לתוך העיינים שלה.
״עלמה״ היא אמרה פתאום,״אני מניחה שזה מה שאתה רוצה לדעת.״
״היי עלמה ,אוליבר״ הוא אמר לה והגיש לה את ידיו ללחיצת יד.
״באמת?״ היא הסתכלה על היד שלו ואמרה לו .
״קדימה תראי קצת נימוסים.״ הוא ענה לה.
״היי אוליבר״ היא אמרה לו ולחצה את ידו.
״אז,למה אתה פה,?״ היא שאלה אותו פתאום,וחזרה להתחלת השיחה.
״הרכב שלי ,נגמר לו הדלק,ואין לי טלפון ,ואז באתי לפה לראות אם יש איזה אדם נחמד שיעזור לי.״ הוא אמר לה
״אתה לא אדם אחראי במיוחד ..״
״אל תשפטי אותי על זה ,אני אדם די מוצלח.״
״יש הבדל בין מוצלח לאחראי .״
״את מאוד מעצבנת את יודעת.״
״כנראה..״ היא אמרה לו והם שוב הסתכלו אחת על שנייה
,היה שקט לרגע או לאיזה כמה דקות .
״יש לי בקבוק של דלק ברכב שלי ,אתה יכול לקחת אותו,״ היא אמרה לו ולא הורדה את העיניים שלה .
״למה יש לך בקבוק של דלק ברכב ? ״
״למה אתה שואל מה שאלות?״
״מסקרנות?״
״כדי שתסתום ותבואי כבר איתי לרכב״
״זה רעיון מוצלח.״ הוא אמר לה והם עדיין התסכלו אחד על השנייה.
–
״אוו ,חתיכת רכב יש לך.״ הוא אמר לה כשהם יצאו למאחורי הבר והוא ראה את המזראטי שהחנתה בחוץ.
״כן ,בקטנה ,מתנה מההורים״ היא אמרה לו הפתחה את הרכב .
״כן ..בקטנה ממש ״ הוא אמר לה וגיחך
״זה אמור להיות בבגז״ היא אמרה לה והיא פתחה את הבגז והם חיפשו את זה
״הינה״ הם אמרו ביחד והם נגעו ביחד בבקבוק.
״ תודה״ הוא אמר מהר ולקח את הבקבוק ,
היא סגרה תבגז ונשענה על הדלת של המושב האחורי,והוא נעמד מולה.
״אז,אני אלך לי לנסות להתניע את הרכב,תודה על הדלק,״ הוא אמר והרים את הבקבוק שהחזיק בידו.
״למרות שזה נורא מוזר שאת מחזיקה בקבוק של..״ הוא אמר לה והיא עצרה את דבריו בנשיקה חטופה.
הם נעצרו אחרי כמה שניות והסתכלו אחת על השנייה ,
המתח שהיה באוויר היה חזק,שניהם הרגישו אותו.
הוא השליך את הבקבוק על הרצפה ונישק אותה בחוזקה , והיא בתגובה הכרחה את הידייה שלו סביבו ,
מהר מאוד הם כבר ממצאו את עצמם בתוך המושב האחורי .
הוא שכב במושב מאחור,בלי חולצה והיא ישבה עליו,היא הורידה את הגופיה הלבנה שלה,
והוא עביר את ידיו על צדיי הגוף שלה
והיא גנחה כתגובה למגע של ידיו הקרות.
הוא קירב אותה לנשיקה והפך אותה תוך כדי,עכשיו הוא למעלה.
הוא פתח את הרוכסן של המכנס שלו,ונתן לה נשיקות קטנות על הצוואר שלה ,הנשימות שלה נעשו חזקות יותר
והיא תפסה בחוזקה בשיער שלו.
עם היד שנייה שלו הוא העביר את ידו על החזה שלה ומישש אותו בעדינות.
עלמה נגעה באיטיות בחזרה שלו וירדה למטה לאט, עד שהיא הגיעה לאיברו.
היא הורידה במהירות את המכנס שלו ואת התחתונים שלו ביחד.
הוא עצר לפתע והתרומם טיפה ,היא הסתכלה על האיברו ואז עליו, ״בסדר,יש עם מה לעבוד..״ היא אמרה בחיוך שובב והוא צחק ונישק לה נשיקה רטובה וארוכה .

הם שכבו עייפים ומתנשים בכבדות במושב מאחור.הוא חיבק אותה קלות עד שלבסוף היא התרוממה ממנו ,היא שמה את החזייה שלה ואת התחתונים במהירות.
״ כבר מאוחר ,ואני צריכה לזוז ״ היא אמרה והעבירה לעברו מבט מהיר.
״אולי תבואי לי תמספר שלך,נוכל להנות יותר ביחד.״ הוא אמר לה,ונתן לה נשיקה על השפתיים והחזיק את הלחי שלה .
היא הסתכלה עליו במבט המום, והיה שקט לרגע.
״לא משפט טוב ?״ הוא אמר לה בחיוך.
״אתה חמוד אבל זה לא יעבוד.״ היא אמרה לו בחיוך מאכזב והתנתקה ממנו ויצאה מהרכב , הוא לבש את התחתונים שלו ויצא מהרכב.
״למה את שלילית,אמרתי לך כבר שאני די מוצלח.״ הוא אמר לה והניף את ידיו באוויר בסימן טעייה.
״אני די שיכורה,אני לא מכירה אותך ,אני לא יודעת מה חשבתי לעצמי..״ היא אמרה לו במהירות,ולבשה את הגופיה שלה ואת המכנס שלה.
״אז בואי נכיר באמת..״ הוא אמרה לה וניסה להתקרב עלה
והיא בתגובה הצמידה את הבגדים לעבר בית החזה שלו .
״כדי שתתלבש ,קר הלילה״
״לפחות את דואגת למצב הבריאות שלי״
״אל תתלהב יותר מדי״
״אווקי,אז שיהיה לילה טוב ״ הוא אמר לה בחיוך ועקף אותה והתחיל ללכת לכיון הרכב שלו,אוליבר לא אדם שמתחנן ובטח לא בשביל בחורה.
״היי ,הבקבוק״ היא קראה לעברו פתאום שעלמה ראתה את הבקבוק דלק שהיה מונח על הרצפה.
אבל הוא היה רחוק מדי ,הוא הניח את הבגדים שלו הוא על הרכב והתקדם לכיון היער הסמוך שהיה באזור.
היא לא הבינה מה עושה ,אז היא עקבה אחריו בזהירות ,
הוא לא הבחין בה היא הייתה רחוקה מאוד ממנו.
לפתע היא ראתה אותו נעצר קרוב ליער ,מוריד את התחתונים שלו .
הוא נעצרה גם וקימטה את מציחה ,
היא חשבה לקרוא לו לשאול אם הוא בסדר,
אבל היא חששה היא לא עשתה את זה.
הירח האיר עליו,היא לפתע קלטה את הגופו המפותח בצורה מוגזמת ,הכפתיים שלו היו רחובות וכל יד שלו הייתה בגדול מטורף.
היא ראתה איך השיער שלו שהגיע לו עד הכתפיים ,עף קלות מהרוח שהייתה בסוף,
לפתע היא ראתה אותו נופל על ברכיו,וצורח צרחה.
היא נבהלה הלכה אחורה ,היא לא ידעה מה לחשוב ,או מה לעשות.
אוליבר צרח שוב ,זה היה נשמע כאליו פגע בו משהו.
,היא יכולה פתאום לראות כיצד העצמות בגב שלו נשברות,ונהיה לו כמו בליטה בגב.
היא התחילה להתנבש בכבדות היא לא יודעת אם היא מדמיינת או שזה האמיתי.
היא הרגישה צורך לצעוק לו לראות שהכל בסדר ,אבל היא פשוט קפאה במקום.
הוא צעק שוב והפעם כל גופו התמלא בשערות בכמות לא סבירה,כמו של כלב,הרגליים שלו התתקטנו והצפרוניים בידייו התחדדו.
היא לא האמינה למה שהיא ראתה .
״זאב?״ היא לחשה לעצמה וכיסה את פייה בידייה,שהיא ראתה אותו כזאב פתאום ,הזאב הסתכלה עלה פתאום ,והיא נלחצה ,יצא מהפה שלו ריר..והוא התחיל לנבוח.
היא התחילה לרוץ,הכי מהיר שהיא יכולה לכיון הרכב שלה,והוא ברח לתוך היער.
—

קרנות השמש החמות חדרו להן מבעד התריסים החצי סגורים,ברק שעתה יתעורר יכל להרגיש אותם על פניו.
בן אדם אחר היה מתלהב מכך שזכה לקצת מקרנה החמימות של השמש ,אך ברק אף פעם לא היה איש של בוקר.
הטלפון שלו צילצל ,אך הוא היה עייף מדי בשביל לענות לזה,
הוא הביט לימנו וראה במיטה לידו בחורה צעירה ערומה אשר לא ידעה את שמה ,הוא התלבט אם להעיר אותה ואז נזכר שבעצם הוא לא זוכר את השמה ,
היה לה שיער בלונדיני ארוך שהסתבך קצת עם הכרית,היא ישנה עם הגב עליו כך שלא ראתה את פניה.
הוא החליט לבסוף להשאר לה כסף נסעה למונית ,והצליח להרגיע מעט את יסורי המצפון שלו.
הטלפון שלו צילצול שוב ,"אשתי היקרה" -היה מופיע שם על הצג,
הוא אוהב אותה ,הוא אף פעם לא הפסיק ,הוא פשוט חשב שהוא צריך לפרוק קצת לחצים ,הוא לקח את הטלפון איתו, ואת החולצה המכופתרת שהספיקה להתקמט על הרצפה,
ואת הנעליים השחורות והמבריקות ביד השנייה ויצא מחדר המלון ,חדר 204.
זה היה החדר המועדף עליו -״לפגישות עסקים קצרות״
הוא התקדם לכיון המעלית וענה לשיחת הטלפון שלא הפסיקה לצלצל..
"אתה הבטחת!"מין צעקת לחישה נשמע ברקע מאשתו, הוא שנא שהיא עושה את זה ,
שהיא רוצה לצעוק עליו אבל בגלל שיש אנשים מסביב היא תלחש את הצעקה, שחלילה לא יחשיבו שיש בעיות בניהם.
"בוקר טוב אשתי אהובה" הוא אמר לה בקול ישנוני ,ודלת המעלית נפתחה לפניו הוא חייך קלות לאישה מבוגרת במעלית ולחש לה בקלות -בוקר טוב,
ורק לאחר שפניו נפגשו עם המראה הוא קלט את הרגע המביך שהוא בכלל בלי חולצה .
"אתה הבטחת שתהיה פה היום בבוקר בזמן,אתה יודע כמה זה חשוב לאבא שלך ,"
נורית אשתו אמרה לו והתעלמה לחלוטין מהבוקר טוב שלו,
"מה יש היום,תזכירי לי?" הוא אמר לה וגיחך גרונו ,הוא נזכר לפתע למה הוא לא אדם של בוקר ,
האחת הסיבות זה כנראה בגלל קולו שמשתנה טיפה בבוקר,
כאליו נשאר בגיל התבגרות,למרות היותו אדם בן 30.
"מזה?הרגע התעוררת?מה אתה בבית?" נורית זרקה שאלות להעבירו ,היא גם כנראה מכירה יותר מדי טוב בעלה ,והיא יודעת שבבוקר משתנה לו טיפה הקול.
"לא אני..נרדמתי בטעות במשרד ,עבדתי על משהו כל הלילה." הוא שיקר לה את השקר הקבוע ונזכר לפתע שהוא לא לבד במעלית,הוא השפיל לרצפה,אין לו כוח למבטי חינוך על הבוקר,
הוא סיים לכפתר את החולצה שלו ,
ועל הדרך ללחוץ פעמים רבות על קומת כניסה של המלון,כאליו זה באמת מזרז את המעלית.
"טוב פשוט תבוא מהר אווקי? הבטחתי לאחותך שאתה כבר בדרך לכאן,ואמת שכבר כל המשפחה פה"
היא אמרה לו בקול דואג .
"פאק," הוא אמר פתאום ,דלת המעלית נפתחה וברק יצא משם כמה שיותר מהר,
הוא נזכר לפתע מה קורה היום בבוקר,
אחותו הקטנה מתחילה היום את השנה האחרונה שלה בתיכון ואבא שלו מתחנן משתנה כיד המלך לכבוד זה,
ונזכר איך אבא שלו אוהב לעשות חגיגה בכל דבר קטן .
והדבר האחרון שהוא צריך זה להאחר לדבר הזה ,ולקבל שיעור מאבא שלנו בנושא עמידה בזמנים.
"כן לגמרי פאק, טוב אני הולכת לראות איפה עלמה ,נדבר" היא אמרה לו בזריזות ונתקה את השיחה הקצרה.
הוא יצא מהמלון לכיון החניה ,בתקווה למצוא את הרכב שלו.

—
"אתה בטוח שלא יראו אותנו?" טיילור התנשפה בחוזקה בזמן שדין מנשק לה את הצוואר הלוך חזור בנשיקות רטובות.
"את מפחדת שיראו אותך איתי?" הוא לחש לה באוזן בחושניות והצמיד אותה עליו,והתקדם איתה לכיון הקיר.
"לא מטומטם,פשוט אני לא רוצה שיצא לי שם של אחת שמזדיינת בכיתות לימוד" היא אמרה לו ,הוא הסתכל לה בעיינים והיא עליו, הוא חייך ומיד אמר "ואת לא כזאת?" הוא אמר לה בציניות היא נשכה את שפתייה ,
משגרם לו להדביק לה נשיקה סוערת ודביקה ולאט לאט הלשון שלו נפגשה עם שלה.
הוא הצמיד אותה עד הקיר,והחזיק במותנייה ,לאט ולאט תוך כדי הנשיקה הוא התחיל להכניס את ידיו מתחת לחציאת הקצרה והלבנה שלה,שהטריפה אותו מהבוקר.
"את משגעת אותי עם החציאת הזאת" הוא לחש לה באוזן בכבדות בזמן שהוא מעביר את ידו הלוך וחזור על גבי התחתון תחרה השחורה שלה ,בזמן שהיא גנחה באושר.
לפתע הוא הרגיש את זה שוב,תחושת דחייה מוזרה ,כמו צורך להפסיק,הוא הרגיש שהוא לא נהנה מזה כמו שהיא,ונמאס לו להמשיך לשחק כאליו הוא כן.
"עוד דקה צלצול" הוא אמר לה בפתאומיות מחולטת והסתכל על העשון הרולקס הנוצץ שלו. יופי דין אחלה של תרוץ הוא חשב לעצמו.
"מאוד רומנטי" היא אמרה לו והרחיקה אותו ממנה בבעיטה,
"נו אל תהיי כזאת,פשוט הבטחתי להורים שלי שהשנה אני משתפר בלימודים ,בגלל שזה השנה אחרונה ולאחר ליום הראשון זה אף פעם לא מומלץ" הוא אמר לה בחיוך קטן והרים את התיק שלו שנזרק בכניסה לכיתה ונעמד ליד המשקוף של הדלת.
"בסוף תשאר בתול לנצח"היא אמרה לו בחיוך שטני ועקפה אותו בבעיטה קטנה בכתף ויצאה מהכיתה .
"הי! אני לא בתול" הוא צעק לעברה במסדרון,והצלצול נשמע ברקע.
—
"היי",ברק לחש לאחותו עלמה,שעמדה ודברה עם כמה אנשים ,כדי שתבוא רגע לדבר איתו, ברק רצה לבדוק מה המצב עם אחותו לפני שהוא ניגש לדבר עם נורית אשתו .
עלמה אמרה להם שהיא כבר חוזרת והתקרבה לכיון ברק.
"החולצה שלך מקומטת" היא אמרה ונעמדה מולו.
"כן..לא הספקתי לגהץ,מלא עבודה בזמן האחרון "הוא אמרה לה וניסה בקלות למתוח את החולצה קצת .
"קדיה ברק ,אני לא ילדה בת שש" עלנה אמרה לו במבט כועס ושילבה ידיים .
"מה את רומזת?" אומר לה וקימט את מצחו בכעס.
"רומזת שכדי שתפסיק!" היא אמרה לו בלחישה ולקחה את אחת הכוסות וויסקי שהייתה על השולחן ליד .
"תראי אחותי הקטנה ובלתי נסבלת" הוא אמר לה בציניות וחייך לעברה ,
"האמת שגם אני חד הבחנה בזמן האחרון והבוץ בגלגלים של הרכב והבגדים שזרוקים במשוב האחורי רומזים לי משהו קטן ,"
הוא עצר לה רגע ונתן לה מבט חודר ,
"מישהי כאן חזרה לרקוד בבר" הוא אמר לה ועלמה רק שתקה ונתנה לו מבט כועס ,
"נו עלמה ,את יודעת שאת יכולה לספר לי הכל״ הוא אמר לה בחיוך ונגע בכתף שלה .
"בסדר" היא אמרה לו ונכנעה לחיוך שלו
"סתם הרגשתי שאני צריכה לפרוק קצת לפני שהשנה הזאת מתחילה .." היא אמרה לו ונאנחה ,
השנה אחרונה בתיכון לא קלה לאף אחד ,בטח שאת הבת של .. ומצפים ממך כבר לבחור תואר ולהתקבל להאונברסיטה הכי טובה בארץ.
"אבא מלחיץ אותך?" ברק אמר לה ונזכר לפתע שגם הוא פעם היה במצב הזה .
"כן ,וגם כל האירוע הזה בשביל מה זה טוב ?, " עלמה אמרה לו בלחישה עצבנית והשלפה מבט לעבר כל האנשים שעמדו שם עם החליפות השחורות ונהילו שיחות קצרות בניהם .
"את מכירה את אבא שלך ,ולא מהיום ,השטויות האלה עושים לו טוב " הוא אמרה לה ושניהם הסתכלו על אבא שלהם שעמד שם וזרח מאושר בזמן שהוא מדבר עם כמה אנשים.
"זה משכיח לו את אמא …" עלמה אמרה פתאום והם חייכו חייוך עצוב אחד לשני .
"היי ,יהיה בסדר ,זה שנה אחרונה שלך לפני שכל הטירוף מתחיל ,תנסי להנות קצת " ברק אמר לעלמה עם טון מנחם וחיבק אותה קלות .
"עכשיו תסלחי גברת רקדנית אבל יש לי אישה לדאוג לה " הוא אמר לה בחיוך ולקח ממנה את כוס הוויסקי שהיא החזיקה ביד ושתה הכל בבת אחת .
"חזק מיד ,וכנראה היא צריך את זה יותר ממך " הוא אמר לה והניח את הכוס וויסקי הריקה על השולחן ועקף את עלמה ,
הוא התקדם לכיון אשתו ,עלמה רק נשארה שם עומדת ,ברק יכול להיות לפעמים כל כך מתיש .