רכבת הזמן \ התנגשות הקרחונים-פרק 5
החבורה מההווה הייתה מרחק נגיעה מהקרחונים והביצוע המשימה. טליה ידעה שזה יהיה קשה לבצע את המשימה ולנסות לפתח את תעלומת התנגשות הקרחונים. מה שאמור לקרות בעתיד, ארבעה עשורים מאוחר יותר.
והיא הייתה מוכנה לעשות הכול רק שהמדינה תתבצע על הצד הטוב ביותר.
היא הייתה בטוחה שעם חבריה, היא יכלה להגיע הכי רחוק שאפשר להגיע.
טליה חייכה אל אשר שצעד בראש החבורה והנהיג אותה ואת חבריה, והיא לא צריכה להתווכח איתו ולומר לו שאין לה שום עניין לבצע את המשימה במלואה.
היא הייתה צריכה להקשיב למה שהוא אמר, הוא יודע היטב מה עליו לעשות. היא רק צריכה פשוט לשתוק וזהו.
כאשר טליה ראתה שאשר התחיל להגביר את קצב ההליכה שבה הוא הלך, הוא האיץ בה למהר גם.
היא חשבה שהיא כמוהו, לא אמרה נואש על מה שקרה.
אלא פשוט לחייך ולהגיד תודה לאלוקים שהיא מתעוררת כל בוקר והיא עומדת חיה ושלמה על הרגליים.
אלא מה שיקרה בעוד כעבור ארבעה עשורים מאוחר יותר, קרה מול עיניה כאן ועכשיו. אומרים שבאותה התקופה עלול לקרות אסון טבע גדול שאין כדוגמתו מעולם.
הקרחונים הוטחו זה בזה בחוזקה, לא מותיר שום ספק שהאסון קרה לנגד עיניהם.
טליה נשמה בכבדות, והיא הריחה ריח די שרוף, היא הבינה שרכבת הזמן נהרסה כולה לחלוטין.
תגובות (0)