רכבת הזמן \ התנגשות הקרחונים-פרק 4
טליה ידעה שהיא ממש פחדה כי היא בכלל סיכנה את עצמה ביודעין כי היא חששה שהמשימה בכלל לא תצליח. היא החליטה בו בזמן שהיא תלך עד הסוף.
אפילו שהיא לא הייתה בטוחה שאשר אמר לה לקראת איזו משימה הם מתכננים, היא יכלה לפחות להכין את עצמה נפשית לכך.
" אני יכולה לשאול אותך שאלה רגע?" שאלה טליה בטון סקרני.
" כן, אבל שזו תהיה שאלה קצרה ולעניין." קרא אשר בחוסר סבלנות .
" אם אתה לא יודע לאיזו משימה אנחנו עומדים לבצע בימים הבאים, למה קראת לי להיפגש באופן דחוף ביותר?" שאלה טליה בסקרנות.
" כי מדובר בעניין שקשור לכדור הארץ, שלא הגיע באיחור ונגלה שכבר הכול נהרס. אני צריך להסביר לך שמדובר פה בהרס אקולוגי מתמשך ונוראי? או שבאמת אין לך מושג מה קורה כאן מסביבך. היי, אני באמת לא יודע איך לומר זאת כדי שתביני שעוד האסון קרוב מאוד אלינו וזה רק עניין של זמן עד שהמשימה הזאת שיצאנו לפני רגע כדי לבצע אותה עד הסוף תתפוצץ לנו פשוט בפרצוף!" אמר אשר בחריפות ואז הוא צחק לעצמו.
" טוב, אני מבינה שאתה קצת כועס, אבל זה יעבור לך. אמרתי לך שאתה יכול לסמוך עליי, נכון?" קראה טליה בגיחוך והביטה בו במבט מלא פליאה.
" את חייבת להבין משהו, את לא הולכת לבד, אנחנו איתך ביחד , עכשיו את יותר רגועה?" קרא אשר והסתכל עליה במבט חסר הבעה.
היא הנהנה לעברו לאות הסכמה ופשוט חייכה.
" אפשר להגיד בפה מלא שאני ממש רגועה כרגע." קראה טליה בלחץ.
" כן, רואים." אמר לה אשר בצחוק ושוב חייך חיוך שובב.
" למה אתה צוחק עליי? " שאלה טליה בעלבון והתבוננה בו במין תרעומת.
היא אפילו ראתה שהוא לא הבין למה בכלל היא נעלבה ממנו.
מרחוק הם כבר ראו את הקרחונים והיו סקרנים מה יקרה להם בהמשך.
תגובות (0)