פרק 1-איזו מין שלווה
כל בני משפחת מנור, כולל דינה יחיאל התיישבו סביב השולחן ואכלו ארוחת בוקר רגילה , גם חננאל שהיה בן בית אצלם ישב שם לצד חברתו הצעירה, אביטל מנור שהייתה נכדתם של דינה ויחיאל מנור, הסבים שלה מצד אימא שלה עלמה.
ארוחות בוקר משפחתית היו מושרשות חזק אצל משפחת מנור.
אביטל וחננאל היו זוג במשך כמעט תשע שנים מאז שהם התחילו לצאת.
חננאל שנא שגבריאל עורר כזה עניין אצל חברתו, אביטל מנור.
הוא עדיין לא הבין למה שנות השישים הללו מעניינות אותה כל כך .
הוא שאל את עצמו עד מתי זה ימשך האהבה ההרסנית הזאת למישהו שמעולם היא לא הכירה.
ושהוא חי בעשור שונה ולא רגיל, לדעתו היא הייתה צריכה להמשיך בחייה הרגילים ובכל זאת לשכוח ממנו.
" אני לא רעבה, הבטן כואבת לי!" אמרה אביטל במין מסתוריות שכזאת ועזבה את השולחן באופן פתאומי.
חננאל לא הבין מה פתאום נפל עליה שהיא החליטה לעזוב את הארוחה באמצע.
" הכול בסדר ביניכם , חננאל?" שאל יחיאל שהיה מופתע מאופן התנהגותה של נכדתו האהובה, אביטל מנור.
"כן, בטח שהכול בסדר ביני לבין אביטל." אמר חננאל בביטחון כביכול.
" אז למה היא הגיבה ככה?" נשמע קולו העבה של יחיאל, כאילו חותך את האוויר מרוב המתח שהורגש היטב בין הסועדים.
" אין לי שמץ של מושג מה קרה לה!" אמר חננאל בחיוך נבוך שהיה מרוח על פניו כמו תמיד.
" מה זה לא יודע? אני מכיר את הנכדה שלי והיא לא סתם מגיבה כך. זה אולי משום שאתה העלבת אותה בלי שום כוונה." קרא יחיאל בהרהור.
" לא העלבתי אותה, נו היא סתם רגישה והיא סתם מתרגשת מכל הערה קטנה ומסכנה. " אמר חננאל בגיחוך ונאנח.
" סתם? אתה אומר לי שהיא עזבה כך סתם? אף אחד לא מגיב סתם, לכל דבר יש סיבה למה זה קורה. נו, דבר ! חננאל ארזי, מה בדיוק קרה לנכדה שלי?" שאל יחיאל בנימה תוקפנית.
" נו תגיד שכן, אתה העלבת אותה ובגלל זה היא עזבה את השולחן באופן פתאומי." התערבה דינה השיחה.
פתאום אביטל חזרה והתיישבה על יד שתי חברות טובות שלה, תובל ושובל.
" סבתא וסבא,תעזבו את חננאל, זה נכון, אני ממשיכה להתעניין בגבריאל דמתי כי אני רוצה לברר מה באמת עלה בגורלו." קראה אביטל בקול דואג.
תגובות (0)