לרצות לחלום.

קצת כמו ליצן בקרקס
מנסה לא למעוד,
אך עומד על הפס.
הפס שמפריד בין האמת
לעצמי,
הפער בין מה שאני רוצה להיות,
למה שאני.
מפחד מקצת ערפל
שקצת לא רואים,
אולי במקרה
כשקשה לפעמים.
מפחד מטעויות
מאנשים עם הוכחות,
מחיים של שאיפות
בלי אפשרות להגשים את כל החלומות.
אבל,
עד שהמסך ירד
יש עוד מה לראות,
עד שסוגרים את האורות
יש למה לקוות, לחכות
פשוט תרצה,
את מה שאתה רוצה להיות…