סוד מהעולם – פרק 1

בס"ד
פרק ראשון:
" תגידי,מה את מפגרת???" הוא צעק עלי בקולי קולות
"אופס, אני ממש מצטערת."
"זה היה בטעות". קצת נבהלתי מהטון הגבוה שלו.
אוקיי אני מבינה שיש לו עכשיו כתם קפה על החולצה בגללי אבל באיזה זכות הוא קורא לי מפגרת??.
"מה טעות?."
"איך אני אלך עכשיו? , יש לי פגישה לעזאזל."
מה יש לו אלוהים אדירים הרי ביקשתי סליחה.
"אדוני תירגע."
"אל תגידי לי להירגע, הכל באשמתך".
הוא מתחיל להגזים,שיסתום את הפה שלו לעזאזל.
אני ממש מתאפקת לא לצעוק עליו, למרות שזה ממש מגיע לו.אני לא יכולה לצעוק עליו ולהגיד לו: שהוא אידיוט גמור שעושה סרט מכתם של קפה על החולצה!
אבל אני לא אעשה זאת כי, רותי הבוסית שלי תמיד אומרת "שהלקוח תמיד צודק".
ואני לא רוצה להתעסק עם הבוסית שלי.
אני שומעת צעדים מגעים לכיוונים.
"מה קורה כאן?."
שיט!! רותי הגיעה,הלך עליי.
"מה קרה כאן?."
" העובדת הסתומה שלך הרגע שפכה על כל החולצה שלי קפה מסריח".
איזה חוצפן הוא!!.
מי הוא חושב שהוא? שהוא מעז לקרוא לי סתומה ומפגרת.
"רותי, שיהיה ברור זה היה בטעות ואני גם התנצלתי."
"אדוני אל תדאג אנחנו נפצה אותך" אמרה רותי. היא ממש מתחנפת אליו זה די מחליא אותי.
"בקשר אליך, אביטל את מפוטרת!"
סליחה? אני לא מאמינה שבגללו היא רוצה לפטר אותי .
"רגע, רגע, מה?!! , זה לא פייר זה היה בטעות."
אני מרגישה רטיבות בעיניים שלי.
בבקשה שלא תפטר אותי.
"את לא יכולה לעשות לי את זה!!" אני אומרת
בזמן שאני מנסה לשלוט על הדמעות שלי.
"אני מצטערת אביטל."
"תבואי מחר לקחת את הפיצויים שלך, שלום לך." זה כל כך לא פייר!!
אני שומעת קול שאומר לי " זה המינימום שמגיע לך,אחרי מה שעשית לי".
האיש ששפכתי עליו עוד מעז להתגרות בי אחרי שבגלל הצעקות והעלבונות שלו מפטרים אותי!
אני פשוט חייבת ללכת מפה לפני שסכר הדמעות שלי יחליט להתפרץ .
אך לא!! אסור לי לתת לו את התענוג הזה לראות אותי בוכה.
רצתי הכי מהר שאני יכולה משם לכיוון החדר עובדים.
נכנסתי לחדר העובדים בבית הקפה שם נמצא התיק השחור שלי . העפתי ממני את סינר העבודה שלי שרשום עליו את שמי, לקחתי את התיק שלי, ויצאתי מהבית קפה.
שלום ולא להתראות!
הלכתי עשר דקות עד שהגעתי לתחנת האוטובוס בזמן שחיכיתי לאוטובוס עברתי על כל הסיטואציה שהרגע קרתה לי. אני אשכרה איבדתי את העבודה שלי בגלל כתם של קפה על חולצה!!!
גם כן הבית קפה הפלצני הזה!! כל המחירים יקרים בטירוף!!.
בסופו של דבר עליתי עליו למרות שנאלצתי לחכות חצי שעה לאוטובוס המזדיין הזה!!!.
כשירדתי מהאוטובוס הלכתי לכיוון הבניין של הדירה שלי , שזה בעצם חמש דקות הליכה מהתחנה שבה ירדתי מהאוטובוס.
נכנסתי לבניין, מזלי שאני גרה בקומה הראשונה כך שיש לי קצת מדרגות לעלות.
נכנסתי לדירה, הורדתי את הבגדים, התקלחתי מקלחת זריזה של 10 דקות, רק בשביל להוריד את היום הג'יפה הזה ממני, והזיכרון של האידיוט הזה.
התלבשתי בזריזות והלכתי לישון, בעודי חושבת שזה היום הכי גרוע שיש!!!.