נרקסיזם
נרקסיזם
תביטו לי בעיניים, תדליקו את כל הניצוצות ששמרתם לאנשים אחרים, בשבילי. תסתכלו עלי, כמה שאני נוכחת עם כל הצבעים בשיער ועם הבגדים המוגזמים בצהוב בוהק. עם הפלדיום הפרחוני ועם הציפורניים שצבועות באדום. וזה לא מספיק לי, אז תראו כמה אני מוכשרת ותגידו לי כל רבע שעה שאני שווה משהו, אחרת, מה זה שווה. תאמרו לי כמה אני חכמה ורגישה, כמה היקום זקוק לי. אל תטיחו בי שיש לי הפרעה מזוגגת והכל שקרים, אני מכירה את עצמי יותר ממה שאתם מכירים. תסתכלו עלי, בבקשה, תסתכלו. כי בלעדיכם אני לא שווה כלום ובלי הערצה אני לא קיימת. אני לא נושמת, עוד שניה נחנקת מדמעות שזולגות כי לא רואים אותי. עוד שניה אני מתה כי כל החיים לא ראיתם כמה אני כן אז חשבתי שאני לא. ואני עדיין חושבת. בכל זאת, תביטו בי. אני לא יכולה בלי מחמאות ואני לא יכולה לקבל מתנות אבל בכל זאת תנו לי. אני לא רוצה, אני חייבת. אני חייבת מבטים כמו חמצן לחיות, צריכה אהבה כמו פעוט שנטשו אותו, ועכשיו, מי מחבק אותו? אני חייבת פשוט שמישהו
יאהב
אותי
ואיך זה אפשרי בכלל
אם כל השנאה שיש לי היא לעצמי
ומי אוהב מישהו ששונא את עצמו, שבועט בחפצים דוממים? מי אוהב התקפי זעם, חרדה ופאניקה? מי מחבב את מי שכל כך שונא וכל כך אוהב ביחד ואימפולסיביות ושחור ולבן, כן ולא ולמה לא. מי ימלל גבורותיי, מי ימנה אותן? מי יחשיב אותי כמשהו ביקום הזה אם לא אני
תגובות (1)
יש לך קול משלך, הייתי רוצה לקרוא סיפור עם דמיות (משהו בדיוני). נראה לי שיכולים להיות לך סיפורים טובים