אחד עשר חוקי ידידות-פרק 5
נדב יצא לדייט עם אחת בשם נויה עומר.
למרות שהיא מצאה חן בעיניו, הוא החליט שהיא תהיה ידידה שלו בלבד.
" אז מה , מה בחור כמוך עושה בחיים?" שאלה נויה בעניין וחייכה אל נדב.
" שום דבר מעניין. שנה שעברה ניסיתי לשדך בין החבר הכי טוב שלי גבריאל לידידה טובה שלו אביטל. אבל כמובן זה לא הצליח לי.
אז החלטתי לרדת מזה , ואז הנה אני נמצא איתך , אני לא מאמין שאני בדייט." אמר נדב וחייך אליה חיוך שובב.
" מה אתה אומר בעצם , שאנחנו סוג של .. ידידים?" שאלה נויה בחיוך שובב וקרצה לו.
" כן , רעיון מעולה. בואי נהיה ידידים בהתחלה." הסכים נדב.
" זה טוב . איזה כיף לי להיות ידידה שלך! תגיד, אתה פנוי?" שאלה נויה ספק מאמינה לו ספק מסכימה להצעת הידידות של נדב.
" אני פנוי רק לידידות בלבד. לא בשביל אהבה או משהו כזה.
אם את רוצה , אז אנחנו יכולים להישאר ידידים." אמר נדב וחייך חיוך חם וקצר.
" איזה מצחיק אתה, יש לך חוש הומור בטעם. אני אוהבת את זה!" אמרה נויה בחיוך ביישני והביטה בו במבוכה.
" איך גילית שיש לי חוש הומור? מעניין אותי לדעת! סתם בצחוק. נראה לי שאת ואני נהיה צוות מנצח ביחד." קרא נדב בחיוך של ניצחון.
" אה , כן? יודע מה? נראה לי שאני מסכימה עם מה שאתה אומר. אתה ממש חמוד שאין דברים כאלה , נדב!" אמרה נויה בחיוך מסמיק.
" טוב , אני צריך ללכת. אבל אני מאוד שמח שנפגשנו. ואת?" קרא נדב בחיוך סקרן.
" גם אני שמחה שנפגשנו. אתה בן אדם מעניין ומסקרן. אתה מאוד הצחקת אותי עם מה שאמרת.. אני נאלצת להודות שהיה לי טוב לשוחח איתך. אני אשמח להכיר אותך יותר לעומק." אמרה נויה וחייכה אל נדב . היא הלכה משם עם חיוך על הפנים.
פניו של נדב קרנו משמחה והאדם הראשון שהוא רצה לספר לו שהוא יצא לדייט בפעם הראשונה של חייו עם נויה , שהייתה שובבה וקלילה כמוהו.
הוא היה חייב להודות שנויה פשוט הייתה מדהימה!
יש לה אישיות כובשת ומקסימה שבלתי אפשרי לא לשים לב אליה.
אביטל שתתה מן התה הרותח והתבוננה על גבריאל במשך כמה דקות ספורות .
" אביטל , התגעגעתי מאוד לשיחות הללו שעשינו פעם בתקופה בה עוד היינו ידידים.
זה נעים בשבילך להיות איתי פה , למרות מה שקרה עם ליאור בשנה שעברה?" שאל גבריאל בסקרנות.
" כן , נעים מאוד להיות פה איתך. גבריאל , בוא לא נדבר לא על ליאור ולא עלינו. מה שהיה היה. זה עבר. עכשיו אנחנו כבר לא יכולים להיות ידידים. אם אתה רוצה , אז נוכל לעשות שיחות כאלה ביחד יותר. כי אני מרגישה שמשהו בינינו השתנה, אתה לא מרגיש?" קראה אביטל במבוכה והשפילה את מבטה.
" כן, למעשה את צודקת , בואי לא נדבר על ליאור. באנו לפה כדי לשוחח אחד עם השנייה.
אם נפגעת מליאור אי פעם, אז תרשי לי להתנצל בפנייך שלא היה לי את האומץ להודות בכך שאני הייתי מאוהב בך באותו קיץ.
ואני מרגיש עכשיו אותו דבר בנוגע אלייך.
אני לא יכול לשנות את מה שהיה , אני רק יכול להגיד שבן אדם כמוך לא היה ולא יהיה .
ואני לא אומר את זה מפני שאני מכיר אותך כבר הרבה שנים.
את היית חשובה לי מאוד וגם היום את חשובה מאוד בחיי.
אני לא יכול לוותר עלייך , אביטלי. ואני רוצה שתדעי שלמרות שהבטחתי לעצמי ולך שנתרחק. לא יכולתי לעמוד בזה יותר. כי אני עדיין אוהב.." אמר גבריאל ואביטל רמזה שעליו להפסיק לדבר כי היא הייתה חייבת להודות שגם היא לא הפסיקה לחשוב עליו.
" סליחה , גבי. שלא תבין לא נכון. מאוד נהניתי בחברתך. אני אשמח אם ניפגש שוב.
אבל בוא נסכם משהו , אם אנחנו נפגשים בפעם הבאה. אז לא נדבר על מה שקרה בינינו. " אמרה.
תגובות (0)