אחד עשר חוקי ידידות-פרק 3
אביטל הבחינה בנדב , שלא הפסיק להתבונן בה ללא הפסקה.
היא חייכה אל גבריאל , גבריאל חייך אליה בחזרה וקם ממקומו כדי לבוא לשבת על ידה.
אביטל ראתה שגבריאל מתקרב והשפילה את ראשה במבוכה.
היא לא ידעה מה להגיד.
" את נהנית?" שאל גבריאל וחייך אל אביטל , שהסמיקה פי שניים מקודם.
" בטח , יש יותר טוב מזה?" קראה אביטל בחיוך ביישני.
" קדימה , קומו. צריך להחזיר את אביטל הביתה כמו שהבטחתי לה בהתחלה כשאמרתי שאנחנו נוסעים לים.
את באה או שאני מזמין לך כרגע בהזמנה אישית מסוק פרטי שינחת בדיוק בביתך? סתם , אני צוחק. את רוצה לחזור?" קרא נדב בחיוך שובב.
" בטח שאני רוצה לחזור. " אמרה אביטל בחיוך עליז וקרצה לעבר גבריאל.
" למה למהר? מה השעה בכלל עכשיו?" שאל גבריאל והביט על אביטל בפליאה.
" השעה כבר חמש וחצי ועוד מעט השמש שוקעת." אמרה אביטל בחיוך חמוד ומשכה בכתפה בביישנות יתרה.
" רציתי להגיד לך שמאוד היה לנו כיף בחברתך , זה טוב שיצאת מהבית טיפה. את רואה? זה לא כל כך נורא כמו שחשבת. זה בסך הכול ים." אמר נדב והלך לחנייה להביא את המכונית שלו כדי להסיע את אביטל לבית שלה.
אביטל , גבריאל וירמיהו חיכו בחנייה עד שנדב יגיע עם המכונית שלו.
" טוב מאוד לראות אותך!" אמר ירמיהו וחייך.
" טוב גם לראות אותך." החזירה לו אביטל באותה לשון.
" איך היה לך?" שאל ירמיהו בחיוך סקרן וקרץ אליה. אביטל התבוננה בו ממושכות ושתקה למשך כמה דקות.
" היה טוב ונעים. תמיד טוב להתראות אחד עם השני!" קראה אביטל בחיוך ביישני.
" נכון . לא היה בכלל רע . את רואה? לפעמים זה טוב לצאת . זה לא טוב שאת רוב הזמן תקועה בבית ועוד לבדך בלי אף אחד שיהיה איתך." אמר בחיוך חמים.
" אתם מוכנים להיות בשקט בבקשה? אני צריך להתרכז , הרי אתם לא מעוניינים להתעכב בכביש למשך שעות.
אז קדימה!" קרא נדב ברצינות תהומית, גבריאל לא הפסיק להביט על אביטל.
" אז מה , מה את הולכת לעשות ברגע שתגיעי לבית?" שאל גבריאל והביט בה במבט בוחן.
" ברגע שאגיע הביתה , אחלץ נעליים ואקרא איזה ספר טוב עד שארדם.
או אולי אצפה בסרט . אני יודעת להסתדר טוב מאוד." אמרה אביטל בחיוך ביישני.
" זה מה שאת הולכת לעשות?" אמר גבריאל בנימה של אכזבה מסוימת.
" כן , למה זה רע?" קראה אביטל בשעשוע וחייכה אל גבריאל.
" לא , סתם אמרתי. לא התכוונתי להעלות זיכרונות ממה שקרה בקיץ שעבר עם ליאור.
פשוט ממה שזכור לי , תמיד היית מתקשרת אליי כשהיית חוזרת הביתה. כדי שלא אדאג אם קרה לך משהו.
מה יש , אמרתי משהו רע?" שאל גבריאל בחיוך עדין והבחין שאביטל כמעט עמדה לפרוץ בבכי תמרורים.
" לא כלום. אני צריכה ללכת . נתראה מתישהו.
תודה על הבילוי הנעים ושגררת אותי החוצה למרות שלא רציתי בהתחלה להצטרף אליכם לטיול אל הים. בסוף זה השתלם. תודה לך נדב. אני לא יודעת מה הייתי עושה אם לא היה לי חבר כמוך.
להתראות." קראה אביטל בחיוך עגמומי שהיה מרוח על פניה מהרגע שבו נדב הוריד אותה מול הבית שבו היא הייתה גרה.
" תודה לך אביטל. שמחנו לראות אותך שוב. תהיי בקשר , אה? אני מחכה לטלפון ממך בקרוב מאוד." אמר נדב בקול משועשע וצחק לעצמו בהנאה.
אביטל נופפה בידה לשלום לעבר גבריאל שהציץ אליה מן החלון הפתוח .
" להתראות , אביטל! " אמר גבריאל בקול רם כי הוא לא היה בטוח שהיא שומעת אותו שוב.
תגובות (1)
היי, למה לא מצאת? בוודאי יש את ההמשך.