זכרונות קטנים מהעבר

הלכתי עם האזניות לטייל בשכונה . ברחוב ילדותי.
כאן ברחוב הזה , כמעט נשארו הבתים אותו דבר ,גינות יפות ירוקות ,וגגות קטנים .עץ פיקוס שמנין שנותיו כחיי. פירותיו ,עכשיו בסתיו מוטלים על המדרכה ועל המכוניות החונות.
שקט מאד. השכונה עוד לא התעוררה . קרירות נעימה של בוקר סתווי . כלב נובח כשרואה אותי מתקרבת.כלב ממושמע. המשכתי ללכת.
עברתי ליד המדרגות שעולות לגן המשחקים .נזכרתי . שם נפלה לי הנעל,והתגלגלה במורד המדרגות . הילדים צחקו . כאילו אני סינדרלה מהאגדה.
ילדה אחת , מכיתה אחת מעלינו, יצאה למרפסת וצעקה שאנחנו מרעישים ומעירים את אמה.אז זרקנו לה את הנעל ,אותה הנעל שנפלה לי.היא ירדה למטה והתחילה קטטה. היו מכות היה בכי גם .
ועוד מקום בו נזכרתי. בקיץ במיוחד בימי שישי בערב , היינו הילדים הולכים ל"זנוב" כלומר לגנוב, לפלח, את פירות השסק מעצי הפרי שהיו עמוסים לעייפה,מתוקים ועסיסיים כמו פירות גן עדן.לפעמים היה יוצא אלינו בעל הבית איש מבוגר מכריס,שצועק עלינו ומבריח אותנו ,כאילו אנחנו חזירי הבר.אבל עדיין היינו עם השלל. אז עלינו למגרש. ישבנו על המדרגות ועל הנדנדות וזללנו בכל פה את הפירות שעסיסם ניגר על בגדי השבת שלנו . אבל היה כיף ונורא השתעשענו באותם ימים רחוקים.