דברים שלא סיפרתי
09:35 : *התקבלה הודעה מ "נועם💙"
נועם💙: "מה קורה מאמי איך את? לא דיברנו שנים"
אני : "היי, אני סבבה ואתה?"
נועם💙: "גם….. איך את? עדיין בלימודים?"
אני : "כן, מה אני אעשה"
נועם 💙: "שמעי… לא אשקר , די התגעגעתי אלייך, לראות אותך, את הפנים היפות שלך,
לחיבוקים והשיחות נפש עד ארבע לפנות בוקר…"
אני : "כן… גם אני מתגעגעת לזה "
נועם 💙: "אולי ניפגש? לזכר הימים הטובים? אקח אותך לאכול😜 מבטיח שיהיה כיף"
אני : "קבענו :)"
לא עברו יומיים וכבר נפגשנו…
הלב שלי הלם בחוזקה יותר ויותר ככל שהאוטובוס התקרב לתחנה שבה הייתי צריכה לרדת .
אומנם הוא היה ידיד שלי, אבל באתי בראש פתוח, בסך הכל היה לי טוב איתו…. היחיד שבאמת הבין אותי ואת הצחוקים שלי….
שעה אחר שעה עברה ואני עדיין באוטובוס , אין מה לעשות – מרפי הרי חייב לקחת קשר טוב ולהרוס עם מרחק של חצי מדינה לפחות.
לפתע, הגיע הרגע המיוחל – קריין האוטובוס הודיע שהתחנה הבאה היא התחנה שלי.
בלי להסס צילצלתי אל נועם בהתרגשות, לא ענה.
צילצלתי שוב, לא עונה….
ירדתי כבר מהאוטובוס, והתיישבתי בתחנה, במקום שלא מכירה כלל….
כעבור חצי שעה הוא התקשר.
נועם 💙: "מצטער מאמי, סידרתי את החדר ולא שמעתי שהתקשרת."
אני : " הכל טוב, אני הגעתי- לאן ללכת?
נועם 💙: "הבית שלי כמה מטרים מפה, אשלח לך מיקום."
אני : " אה… אתה לא בא לכיווני? לאסוף או משהו?"
נועם 💙 : "מצטער אני מכין לך הפתעה, תבואי בינתיים"
*נועם 💙 ניתק את השיחה*
התחלתי ללכת לכיוון המיקום ששלח לי, ובעזרת המון אנשים ברחוב שעזרו לי .
"חסר לו שזה לא שווה את זה" אמרתי בראשי בכעס.
לאחר חצי שעה והמון טעויות בדרך, הגעתי.
צילצלתי בדלת וחיכיתי שיפתח לי,
לפתע פתחה לי אחותו וענתה שהוא תכף חוזר ורק קפץ לקנות אוכל.
ישבתי בחדרו לראשונה, בלעדיו.
יושבת על הכיסא שלו ומחכה מספר דקות ,אשר הרגישו כמו נצח.
הוא נכנס לחדרו והתיישב על מיטתו בקול אנחה.
"איזה יום כבד" הוא אמר.
"כן הא…" עניתי בקרירות והוספתי לשאול "מה עושים?"
"קודם כל בואי, למה את יושבת שם על הכיסא? שבי לידי על המיטה" אמר בקול מוזר.
התיישבתי לידו בביישנות ואף אחד לא הוציא מילה מהפה לכמה דקות.
לא ידענו מה אפשר לעשות אז הוא הציע לראות סרט.
התחלנו לצפות בסרט אקשן שוואלה, הדבר האחרון שהיה בו זה אקשן.
לפתע הוא משך אותי אליו, אבל לא ברומנטיות ועדינות- אלא אגרסיביות מגעילה .
"מה אתה עושה???" שאלתי מופתעת .
"תשתקי ותהני מהסרט, אחותי עוד תשמע אותך צועקת" הוא ענה.
הרגשתי כל כך לא בנוח… ששתקתי. ועד היום אני מתחרטת על כך שלא קמתי והלכתי כשהנורה האדומה נדלקה בראשי.
לא הספקתי לשים לב וכבר הוא רכן מעליי והתחיל לנשק אותי באגרסיביות.
עצרתי אותו בעדינות ואמרתי "מצטערת נועם, לא התכוונתי להטעות אותך אבל לא באתי בשביל סקס …. היית ידיד טוב שלי פעם ורציתי שנחזור לקשר, לא יותר מזה"
נועם הרים את ידו ,סטר לי בחוזקה וצעק "את רצינית!??? עשיתי את כל זה בשבילך ואת אפילו לא תשכבי איתי??!!?"
"אני מצטערת…" אמרתי בקול חנוק ודמעות בעיניים. לא יודעת אפילו אם זה מהכאב של הסטירה או הצעקות והפחד ששרר בגופי.
הוא חנק אותי עם יד אחת ויד שנייה שם על הפה שלי.
"אסור שהיא תשמע אותך צורחת" הוא לחש לי.
ניסיתי לצרוח, ניסיתי לברוח, ניסיתי להכות אותו ושרק יזוז ממני…"
לא הצלחתי.
אני מצטערת אמא שלא הצלחתי.
אני יודעת שאני יותר טובה מזה..
אני יודעת שאת לא יודעת ,אבל את רואה שמשהו אוכל אותי מבפנים ושקשה לי, למרות שמנסה להסתיר.
אני יודעת שאת כאן בשבילי, גם אני כאן בשבילך.
אבל קשה לי.
לפתע, אני לא יודעת לדבר,
לא מצליחה להשחיל מילה,
אני חוששת
חוששת שלא תהיה דרך חזרה…
תגובות (0)