השער 2: מלחמה שמימית פרק 9: שדים בכל מקום

מצפה רמון, מקום שליו ורחוק מהמולת הערים הגדולות. השעה הייתה 9:00 בבוקר כאשר החבורה הגיעה לשם במיניבוס שאביעד זימן (ותום נהג). הם עצרו באזור תחנת הדלק וחלקם ירדו לשירותים בשעה שאביעד וריינה יצאו החוצה להתאורר. היה קר בחוץ מאשר במיניבוס אבל ריינה הרגישה שמחניק בתוכו
"ממש מרגיש כמו נסיעה לחופשה" אביעד אמר.
"לגמרי" אישרה ריינה."חוץ מהעובדה שרודפים אחרינו לוחמים מפלצתיים". אביעד הנהנן וריינה השקיפה לכיוון מלון "בראשית". היא זכרה את המקום כי היתה שם פעם שבוע אחד עם משפחתה הרבה לפני שלוחמי הכאוס החלו לתקוף אותה. היא שמעה צעדים מאחוריהם. "אכפת לכם אם אצטרף" תום ניגש אליהם.
"מתחיל להימאס לי לחכות במיניבוס לשאר".
"בשמחה" אמר אביעד."וזה מזכיר לי שבא לי שתייה קרה" הוא הסתובב ללכת לכיוון תחנת הדלק כשרעם נשמע מעליהם."במצפה רמון לא אמורים להיות רעמים אם אני זוכר נכון" אמר תום כשפתאום ברק הבזיק ופגע בתוך אחד החדרים של המלון. הוא החל לעלות באש ומתוך העשן יצאו שני שדים שחורים גדולים בגובה 3 מטרים שהתקדמו לעברם."אי אפשר לעבור יום שלם בלי שיתקפו אותנו שדים" אביעד רטן.'אם היה לי שקל על כל פעם שחשבתי את זה..' ריינה חשבה לעצמה כאשר אחד מהם הסתער לעברם במהירות מרשימה יחסית ליצור בגבוה של 3 מטרים.
אביעד ירה לעברם פרצופם שני כדורי אש גדולים. כדורי האש סטו מפניהם כאילו שדה כוח בלתי נראה מגן עליהם והתפוצצו גבוה באוויר."איזה מין-" אביעד לא הספיק לסיים את המשפט ואחד מהשדים נתן לו בעיטה שהעיפה אותו ישר על חלון של מכונית. השד השני הסתער עליה והיא התחמקה מנסיון רמיסה בשעה שתום דקר את השד ברגלו בעזרת חרב בוערת שזימן. השד שאג בכאב ונסוג אבל הפצע שהלהב פער כבר נעלם כלא היה."שדים עם יכולת ריפוי עצמית?" שאל תום."מאיפה הם הגיעו?"."אם אני צריכה לנחש הייתי אומרת שהעין השחורה שלח אותם אישית. שדים עם יכולת כזאת רק הוא מסוגל ליצור" השיבה ריינה."אני מופתע שלוחמי הכאוס האחרים לא כאן" תום התחמק מנסיון רמיסה נוסף."בכל מקרה עדיף שנסתלק מפה לפני שהם כן יהיו פה!" ריינה אמרה. אחד השדים תפס אותה אבל אז כדור קריסטל גדול מעך אותו."מדהים איך עוד לא נגמרים להם הטריקים" אמר קובי ועזר לה לקום בשעה שאליאנה כלאה אותם בשני כלובים מתכת שהתגשמו מחלל האוויר. הם השתוללו בתוך הכלובים ובסופו של דבר קרעו את דרכם החוצה מתוכם.
"אז מה עכשיו?. איך מביסים יצורים שכל פצע שלהם נסגר?" שאלה אליאנה. "משאירים את הלהב בפצע" תום זימן שני חרבות ואז נעץ אותם ברגליו של אחד השדים. כמו שציפה הפצע ניסה להיסגר אבל לא יכל בגלל הלהבים של תום. קובי זימן מלא להבים זוהרים שריחפו באוויר ואז ננעצו בכל חלקי הגוף של השדים ובסופו של דבר הם נעלמו.
"תוכנית טובה" אמר קובי."תודה" אמר תום.
"בכל מקרה כדאי שנעוף מכאן" אליאנה אמרה.

כמה קילומטרים משם. במקום חשוך בתוך הרי אילת אישה לבושה כמו מלכה מצרית התבוננה בציור קיר שהחל לזהור באור זהוב.
"אם ככה המלחמה מגיעה לשיאה" האישה אמרה.
"המערכה הסופית כמעט כבר כאן וזה אומר שהלוחמים בדרכן למקדש" היא הושיטה יד ונגעה בתליון שעל מצחה.
"אני רק מקווה שהם יגיעו לפני שלוחמי הכאוס יהרגו אותם".
"הם יגיעו" אמר קול נוסף. איש עם זקן לבן ושריון זהוב הופיע לידה.
"את דואגת יותר מידי פנדורה" הוא הוסיף.
"אבל אתה בטוח שעדיף לא להתערב במלחמה זאירוס?" שאלה פנדורה. "אתה יודע שלוחמי הכאוס מקבלים עזרה מגורם שהוא לא קדמון כאוס"
"זה ידוע לי" זאירוס גירד בסנטרו."ובכל זאת אם נתערב גם קדמוני הכאוס יוכלו להתערב. את יודעת איך פועל המאזן בין סדר לכאוס. עדיף לנקוט אמצעי זהירות".
"מצד אחד אני מסכימה איתך אבל מצד שני.." היא הביטה על ציור הקיר שוב.
"אם ציור הקיר הזה באמת מראה איך הולכת המלחמה להיגמר חייבים לעשות משהו".
זאירוס שתק.