הברווזון המכוער-פרק 4
ריין ישן במיטה המקבילה למיטתו של חברו הכי טוב , אדריאן.
הוא לא ידע כיצד הוא יכול לגמול על טוב ליבו.
הרי הוא חשב שמעולם הוא לא יצטרך לעזוב את ביתו האהוב.
הוא תמיד חי בצל של אחיו הגדולים ולא קיבל תשומת לב מספקת כפי שהוריו נתנו לאחיו הגדולים ממנו יותר.
והוא הוזנח על ידי הוריו שחשבו שהוא נולד בלי כישרונות.
בשעה אחת בלילה , בעודו סובל מסיוטים חוזרים ונשנים על הוריו הוא שמע דפיקות ללא הפסק. אך לא התייחס מכיוון שהוא היה בטוח שלא היה אכפת לאף אחד ממה שקרה לו בבית שלו.
לפתע הוא שמע קולות מוכרים , הוא קם בבהלה והתחבא מתחת למיטתו כי לא משנה לו מי זה היה.
כי הוא לא רצה בשום אופן שימצאו אותו.
" איפה ריין? ריין פה? " ריין זיהה את הקולות . אלו היו הוריו. אביו ואימו שמעולם לא היה אכפת להם אם הוא גם לא היה קיים, למי אכפת ממה שקורה לו?
" סליחה , אבל ריין לא נמצא אצלנו. יכול להיות שאתם מחפשים מישהו אחר." שיקר אדריאן למען שהוריו של ריין לא ידעו שהוא נמצא באמת פה.
" אנחנו מכירים את הבן שלנו והוא תחמן לא קטן. תקרא לו בבקשה , אנחנו צריכים להחזיר אותו הביתה.
אם אתה יודע איפה הוא נמצא , אל תשתף איתו פעולה!" אמרו הוריו בערמומיות.
" אני לא אתן לכם לקחת אותו מכאן כדי שאתם שוב תתעללו בו כפי שאתם רוצים כדי לטפח את הילדים הנוספים שלכם.
אני לא אסכים שתנעלו אותו בקורת הגג לבד ובודד.
מה הוא עשה לכם?
בסך הכול הוא רצה שתהיו גאים בו ובמקום זה אתם לועגים לו ומצדיקים את אחיו הגדולים בכך שאתם מענישים אותו במקום את אחיו ואחיותיו .
אני רוצה שתלכו , אני לא אקרא לריין . בעזרתי , הוא לא יחזור להיות אומלל בגללכם." אמר אדריאן ברוגז והוריו של ריין הלכו משם ככל שהם יכלו.
ריין נשם לאות לרווחה כי עכשיו ידע שהוא יכול לסמוך על אדריאן , שהוכיח את חבורתם בפעם הראשונה אבל ריין לא סמך על אדריאן כי לא ידע אם יחסו ישתנה אליו בעתיד.
הוא לא רצה לראות את הוריו, הוא מיהר לצאת מן המחבוא , וכאשר הוא ראה שאדריאן ניגש אליו , הוא חייך לראשונה כי הוא הציל אותו מהוריו.
" אתה יכול להיות רגוע, כרגע אמרתי להוריך שאתה לא נמצא פה. אז אתה יכול לעלות על המיטה ולישון בשקט כי מעכשיו אתה צריך להיות בטוח שאף אחד לא יקח אותך מפה.
מה קרה , הכול טוב?" שאל אדריאן , כי ראה שריין עדיין היסס אם הוא צריך לסמוך עליו שלא יתאכזב בסוף.
" כן , הכול בסדר. כלום לא בטוח. אני לא חושב שגם כאן יתייחסו אליי בקבלת פנים כזאת חמה.
יש לי מזל שיש חבר כמוך שאתה מתנהג אליי יפה , לוקח אותי לבית שלך.
אף על פי שזה לא מגיע לי, אני לא יודע אם להאמין אם אתה טוב כלפיי או לא..
כי מעולם לא זיכיתי לקבל יחס טוב מאף אחד.
אז אני מרגיש שאני זקוק לעוד הרבה זמן כדי שאוכל להתחזק מבחינה נפשית." הוא אמר בחיוך עצוב שהיה מרוח על פניו כדרך קבע.
אדריאן הניח יד ידידותית על כתפו אבל ריין היה בטוח שאף אחד לא יאהב אותו כמו שהוא.
" אני מצטער , אבל עכשיו אתה נמצא איתי, כך שאין לך מה לדאוג.
אתה אורח שלי בבית." אמר אדריאן וחייך אליו.
האם הוא טוב אליו? האם הוא עדיין חולם חלום לא מציאותי?
הוא לא ידע מה לעשות ולרגע הוא הביט על אדריאן במבט מבולבל.
תגובות (0)