הסיפור שאף פעם לא זכה להיכתב –פרק 4

כול אותם זיכרונות ישנים, העלו שאולות רבות ברוי.
האם אדם מובל רק עלי ידי גורל ?
האם נועדתי להיות רוצח ?
ועם כול זה לא היה קורה ,מה הייתי עכשיו?
האם הייתי חי בכלל אם ג'ארד לא היה מאמץ אותי ?
רוי ניסה להיזכר ברגשות והרצונות שלו כשהוא היה בן 9 וכל שעלה במוחו היה יום אחד
בשוק כשהיה בן 8 .
"אני רוצה להיות שוטר אמא, שוטר חזק שיעצור את כול האנשים הרעים בעולם" אמר רוי לאמו יום אחד כשהלכו בשוק.
"ואני בתוכה שאתה תהיה בני שלי , אבל בינתיים תהיה ילד טוב ותלך לקנות לאמא כמה ירקות מהדוחן שם" אמרה אמו וחייכה חיוך חמים.
"או-קיי," אמרתי עליז ורצתי לעבר הדוחן .
רוי צחק , 'כמה אירוני ,פעם רציתי להיות שוטר שלוחם בפשע והיום אני פושע שלוחם בשוטר , אני הפשע בהתגלמותו , אני רוצח ' חשב רוי ' מעניין מה אמא היתה אומרת על זה ,היא בטח הייתה מזועזעת ומאוכזבת מימה שיצאה מבנה התמים והטוב לב' רוי קם מכיסאו.
פיקה הרימה את ראשה בהפתעה.
הדלת הראשית נפתחה וקודה ניכנס הביתה.
"סוף סוף הגעתה ,התחלתי לדאוג ,אבל…קודה מה קרה לפנים שלך!!" אמר רוי בהפתעה
קודה עמד מול רוי כשתיקו רטוב בין ידיו ועיניו אדומות מדמעות, על לחיו היה שפשוף אדום ובעיונו היה פנס כחול שהקטין את היכולת שלו לפקוח את העין.
"נפלתי " אמר קודה וניגב את עיניו שהתחילו להזיל דמעות מאופקות.
"ואתה רוצה שאני יאמין לזה , כ-מה אתה לוקח אותי בדיוק ,כטיפש, אתה באמת חושב שאני קונה את התירוץ העלוב הזה, קודה ספר לי עכשיו במה הסתבכת" אמר רוי וישב על בירכיו כדי להסתכל בעייני הילד בן ה5
"הם התחילו, אתה חייב להאמין לי " אמר קודה
"מי התחיל מה קודה ,מה קרה בדיוק ספר לי " אמר רוי
"אתה יודע שכול הילדים בכיתה גדולים מימני כי רשמת אותי לכיתה גבוהה יותר מהגיל שלי מיפני שאני חכם לגילי ,ככה אמרתה , טוב אז, כמה ילדים מהכיתה באו אחרי, אחרי בית ספר ואמרו לי שאני קטן, חלשלוש, וחנון כי נכנסתי לכיתה של גדולים , ניסיתי ללכת משם ללא קרב כמו שלימדת אותי אבל הם הקיפו אותי וקראו לי פחדן ,ואז אמרתי שאני לא פחדן ,ואז אחד מהם דחף אותי והתחלנו כולנו לריב מכות … ואז המורה יצאה משער בית הספר וראתה את כול שלושת הילדים שהרביצו לי על הרצפה ,ולאחד מהם אפילו ירד דם מהאף, אז המורה האשימה רק אותי ואמרה שאני תקפתי אותם , והיא ביקשה שאני יגיד לך שמחר אתה צריך לבוא לפגישה לדבר על העתיד שלי בבית הספר " אמר קודה והפיל את מבטו בביישנות לרצפה .
רוי לא ידע איך להגיב… ,לדעתו קודה היה בסדר גמור ,אבל עם הוא יגיד לו את זה ,אז זה לא 'יהרוס לו את החינוך' ? אבל הילדים אכן תקפו אותו ,אז מי צודק …?! '
"אבא ,הכול בסדר, אתה כועס" שאל קודה מפוחד.
רוי ישר אליו מבט וטפח על ראשו בניחום
"אני בסדר איש קטן , בוא נוריד לך את הבגדים המלוכלכים והבוץ מהגוף בסדר" אמר רוי וקם על רגליו.
"אבא ,למה יש לנו כלבה בבית?" שאל קודה למראה הכלבה הזקופה והגאה שהתיישבה ליד רוי.
רוי בכלל שכח שהיא שם.
"אאה בני תכיר את פיקה, מתנת יום ההולדת שלך " אמר רוי וחייך בריצוי .
פיקה הסתכלה על הנעשה במבט חושד.
"אבל אבא ,אין לי כוח לטפל בא , אולי תחזיר אותה לחנות" אמר קודה בתחינה.
רוי היה בשוק!! הוא חשב שילדו הבוגר ייהנה מכלבה לשחק אתה.
פיקה רטנה בשקט וגרגרה בכעס לעבר קודה.
"ולפי מה שאני רואה היא לא מחבבת אותי גם" הוסיף קודה ושילב את ידיו .
"קודה אתה מדבר שטויות! ברור שהיא אוהבת אותך ,נכון פיקה , תגידי לקודה כמה את אוהבת אותו" אמר רוי והסתכל לכיוון פיקה בתקווה.
פיקה הסתכלה על רוי לכמה שניות והפנתה את ראשה כאילו אומר לו 'לא'
"אתה רואה , הרגשות בנינו הדדים " אמר קודה בריצוי.
רוי שלח מבט כועס לעבר פיקה 'את לא עוזרת' חשב כאילו הכלבה יכולה לשמוע את מחשבותיו.
"טוב עם אתם אוהבים את זה ועם לא פיקה תישאר לצידך מהיום והלאה" אמר רוי
"עכשיו קודה תעלה לחדר להתלבש" ציווה "ואת אתו גברת" אמר לפיקה שהתעלמה מפקודתו.
"אני האדון שלך ואני אומר לך כפקודה לעלות עם קודה למעלה , העם הבהרתי את עצמי " אמר רוי בנימה כעוסה.
פיקה שלחה אליו מבט כעוס חזרה ועלתה במדרגות, לא מחכה לקודה שהזדחל אחריה.
'זה מה שחסר לי עכשיו זוג ילדים אקשן… ,ושלא נדבר על הפגישה עם המורה של קודה מחר , עוד לא החלטתי עם קודה טועה או צדק בכול הנעשה, מה אני אמור להגיד לה' חשב רוי .
לארוחת ערב רוי הזמין פיצה בגלל היום המיוחד של קודה , אך ניראה שקודה לא מתרגש בכלל מיום הולדתו.
'האם זה בגלל שאני אבא רע ,אולי הוא מאוכזב ממשהו שאני עשיתי' חשב רוי
"פייצצצצההה" צהל קודה.
רוי חייך 'סוף סוף משהוא שיעודד אותו' .
רוי וקודה התיישבנו בשולחן האוכל המרובע הקטן, פיקה התיישבה בהפגנתיות ליד רגלו של רוי , רוי גלגל עיניו למעשה הדרמתי ,היא חייבת להיות כזו ,למה היא לא מקבלת את קודה כמו שקיבלה אותי , איזו כלבה עקשנית בחרתי , או יותר נכון בחרה בי.
קודה מזג לו ולרוי מים ונגס ביס גדול בפיצה ובפה מלא שאל "איך היה היום בעבודה" , רוי שלא היה מוכן לשאלה כמאת ניחנק מהמים ששתה ליפני רגע .
כששואלים אותו שאלה כזו הוא ניזכר בדם ,צעקות וקול יראי הרובה.
"אבא הכול בסדר" שאל קודה בדאגה
"כן ,כן אני בסדר ,ולא אמרתי לך לא לדבר בפה מלא " אמר רוי כשהוא נושם לרווחה אוויר לרעותיו.
מאז קודה היה קטן נהג רוי לשקר ולומר לו שהוא עובד בסוכנות סודית בממשלה, ובגלל זה הוא הצליח לשכנעה את קודה לספר לכול מי שהוא מקיר שהשם של אבא שלו זה דן ושם המשפחה זה בריגה ,
'אבל קודה מתחיל להתבגר ,מה עם הוא יתחיל לחשוד…. , מה אני דואג ?! הרי הוא רק בן 5 …חחח לפעמים מרוב שהוא בוגר אני מצליח לשכוח את העובדה הזו '
"אתה יודע שאני לא יכול לספר לך על העבודה כלום" אמר רוי ונגס בפיצה.
קודה הזעיף פנים ואכל בשקט.
לאחר זמן מה ראה רוי שהשעה כבר מאוחרת ,לקודה יש לימודים מחר והוא צריך ללכת ליראות את החבר'ה שלא יתחילו לחשוד.
"קודה אני עוד פעם יוצא הערב אני משאיר פה את פיקה כשומרת ,אתה לא צריך לפחד היא מאוד חזקה ,ואתה צריך ללכת לישון " אמר רוי
"אני לא פחדתי ואפילו לא לרגע עם או בלי הכלבה" אמר קודה ושלך מבט כעוס לכלבה שהחזירה לו תשובה למבטו בנהימה קצרה .
"פיקה אני רוצה שתישארי פה ותישמרי על קודה ועל בית" פקד רוי
פיקה הסתכלה ברוי במבט של הבנה וקבלת המשימה.
"טוב אז אני אלך עכשיו" אמר רוי וקם מן השולחן
"לילה טוב בני, איש קטן " אמר רוי
"לילה טוב אבא, איש זקן " אמר קודה חזרה לרוי בהתגרות.
כשרוי סגר את הדלת מאחויות מחשבה עצובה עלתה למוחו.
'מעניין מה היה קורה אילו ידעה שרצחתי את כול משפחתו , הוא קורא לי אבא ובוטח בי כמו אחד , בזמן שאני זה שאחרי למוות אביו האמתי , עם יום אחד הוא יגלה ,הוא יסלח לי? כנראה שאף פעם לא יוכל לדעת '
חשב רוי והתקדם לעבר האופנוע השחור שלו
'אז למועדון של נג'י ההא ' אמר
ונסעה.