רגע האמת – פרק 5, +18 – סוף
כשהגענו למשרד, הבנתי שהפגישה בין סילביה לנטלי לא תהיה כל כך קלה. הן הביטו זו בזו כמו שתי יריבות. נטלי פנתה אלי ישירות ואמרה:
– שלום פיליפ, אני מקווה שהבאת לי את החומר בשביל השקפים!
צורת הדיבור שלה הייתה קצת תוקפנית. סילביה השיבה מיד:
– מוזר לשמוע מזכירה שמדברת בצורה כזו. מי הבוס כאן?
נטלי בחרה להתחמק מתשובה והמשיכה:
– פיליפ, אתה יודע כמה המצגת הזאת חשובה בשבילנו.
ניסיתי להרגיע את הרוחות ולהשיב לי שליטה בדברים:
– נטלי! אל תדאגי, יהיה בסדר! הוספתי בקול מפויס במיוחד:
– בבקשה תכירי את סילביה.
– אמרתי לסילביה שיש לי מזכירה מעולה, לכן היא רצתה לפגוש אותך. עם חיוך מזויף על הפרצוף, סילביה אמרה "נעים מאוד". נטלי השיבה עם אותו חיוך מזויף על פניה "נעים מאוד" ושאלה אותי:
– פיליפ, אפשר להתחיל לעבוד?
סילביה לא התעקשה. היא העדיפה לצבור נקודות בצורה משכנעת יותר. היא ליטפה את פניי ואמרה:
– טוב, אני עוזבת! פיליפ, אהובי, אל תעבוד יותר מידי!
– נתראה בערב! ונתנה לי נשיקה – כאילו היינו לבד.
היא הצמידה את שפתיה לשלי, לשונה מגששת אחר לשוני. בתום הנשיקה הלוהטת היא עזבה. נשמתי נשימה עמוקה.
נטלי הביטה בי בחיוך מרושע:
– עכשיו, אני מבינה למה חלמת עליה כל השנים האלה!
– איזה יופי! איזה ביטחון עצמי! היא פשוט מלכה! היא מהממת, מתוחכמת, היא מושלמת.
– ולפי הבגדים והתכשיטים שלה רואים גם שהיא עשירה!
– קשה להתמודד עם אישה כזאת, נכון?
לא ידעתי מה להשיב לה. נטלי המשיכה בקול רם יותר:
– פיליפ! מתי תבין שהיא לא בשבילך?
– אתה לא מודע לפערים העצומים שיש ביניכם?
– היא ילדה מפונקת שחושבת שאתה שייך לה!
– היא שורקת ואתה רץ כמו כלב מאולף היטב.
– אתה צריך מישהי אחרת, מישהי שמעריצה אותך, שמבינה אותך, שעוזרת לך. נטלי השתתקה לרגע והוסיפה מהר: – אחת כמוני!
הופתעתי מאוד ושאלתי:
– מה זאת אומרת? אני לא מבין?
נטלי ענתה בהיסטריה:
– מה יש להבין? אתה לא מבין שאני אוהבת אותך!
פתאום, היא ישבה על שולחנה, הרימה את שמלתה מעל למותניה, הפשילה את תחתוניה עד הברכיים וצעקה:
– תהיה גבר! תראה לה מי הבוס כאן! בוא!
הייתי רוצה להגיד לכם שהתנהגתי כמו שצריך, באחריות, שדחיתי את הצעתה, שאמרתי שאני לא אבגוד בסילביה, אהבת חיי. כן! הייתי שמח לספר לכם את זה אבל לצערי הרב אני לא יכול. חשבתי כך אבל פעלתי אחרת. נטלי הייתה כל כך יפה, כל כך מושכת!
לא יכולתי להתאפק ואיבדתי שליטה. ניגשתי אליה ודפקתי אותה חזק מאוד כמה שיותר מהר. הרגשתי שהיא כבר גומרת. היא נשקה לי בדיוק כמו סילביה. חשבתי לעצמי:
איזה צחוק! לפני חודשיים הייתי לבד, בודד ועכשיו יש לי שתי נשים מדהימות. הרגשתי מוזר ואשם. הכול הסתובב לי בראש, אבל נטלי הרגיעה אותי.
– "אל תדאג, אני לא מבקשת כלום, לא דורשת ממך שום דבר!
כרגע אתה עם סילביה אבל אני יודעת שיום אחד, היא תזרוק אותך.
אז, אקטוף אותך כמו פרי בשל שנופל מהעץ, ואתה תהיה שלי!
בינתיים נמשיך לעבוד ביחד כרגיל וניפגש רק כשנוח לך, פעם בשבוע, פעמיים, פעם בחודש. מתי שבא לך!
לא ידעתי מה להשיב לה, אז פשוט אמרתי: "יש לנו עבודה, בואי נסיים את המצגת!"
עבדנו קשה עד השעה שבע בערב. לפתע הטלפון צלצל, הקול המוזיקלי של סילביה שאל: "פיליפ, סיימת?"
עניתי בעצבנות: "כמעט, מה את רוצה?".
פחדתי כל כך בגלל הבגידה שלי. מה יקרה אם סילביה תגלה את האמת?
ובכל זאת, גם אילו רציתי לעורר את חשדותיה של סילביה, לא הייתי עושה זאת טוב יותר.
היא השיבה לי מיד: "פיליפ למה אתה נשמע כועס ,קרה משהוא?". הבנתי את הטעות שלי. שיקרתי לה בקול רך ומשכנע: "שום דבר, תסלחי לי, אהובתי, אני לחוץ בגלל המצגת הזאת, היא כל כך חשובה. אני תכף מגיע". למזלי, השקר עבד, סילביה האמינה לי.
היא ענתה: "אני מחכה לך אהובי, אל תאחר!" וניתקה.
נטלי נזפה בי: "אתה צריך ללמוד לשקר יותר טוב מזה, פיליפ, כי אנחנו צריכים להיזהר. ועוד משהו. אל תהיה טיפש! אל תספר לסילביה או לאף אחד אחר על מה שקורה בינינו, בסדר!". הסכמתי, חיבקתי אותה ורציתי ללטף את החזה שלה אבל היא צעדה אחורה ואמרה: "לך עכשיו, היא ממתינה לך". היא הוסיפה בחיוך: "נסיעה טובה לקליפורניה". נישקתי אותה ורצתי לסילביה. בדרך, חשבתי על המצב החדש, על נטלי, עכשיו גם מזכירה וגם מאהבת, על סילביה, על אהבתינו. לא אהבתי את נטלי אלא נמשכתי אליה בטירוף.
היא כישפה אותי לחלוטין, לא הייתי מוכן לוותר עליה! באותו רגע, חשבתי, בתמימותי, שאפשר להיות עם שתי נשים. הן היו כל כך דומות אחת לשניה. שני צדדים של אותו מטבע.
כאשר הגעתי לדירה, באופן די מוזר, סילביה לא שאלה דבר על העבודה או על נטלי. היא הצמידה את גופה לגופי, נישקה אותי ואמרה לי: "בוא לחדר". עשינו אהבה שם שוב ושוב.
התרכזתי מאוד ודמותה של נטלי נעלמה ממחשבותיי. כשיצאתי מהמקלחת, סילביה אמרה לי: "נסיעה טובה אהובי, אל תשכח! אני אוהבת אותך!". נבהלתי! האם היא ידעה על הבגידה שלי? אולי היא התכוונה למשהו אחר. לא ידעתי מה לחשוב! עניתי: "גם אני אוהב אותך! נתראה בשבוע הבא".
היא חייכה, תפסה כרית לבנה, חיבקה אותה במקומי ושקעה בשינה.
נשמתי נשימה עמוקה. עברתי את הבחינה. בחמש בבוקר, בלי להעיר אותה, עזבתי בשקט, בדיוק כמו עשר שנים לפני. אבל הפעם הזאת הייתי בטוח בדבר אחד, אני אחזור!
בקליפורניה הכול עבר כצפוי.
התכנית שלי התקבלה בקלות על ידי אנשי הדירקטוריון. קיבלתי את האור הירוק לפתיחת שני סניפים, אחד באנגליה, השני בגרמניה. לא ידעתי אז שהדרך שסללתי לעצמי, תגרום לנפילתי. רוברט וכמה מחברי הדירקטוריון לא איבדו תקווה להעביר את המפקדה לאנגליה. בעיניהם פתיחת הסניף בלונדון הייתה השלב הראשון לקראת מטרה זו. השאיפה היחידה של רוברט הייתה להפוך למנכ"ל. לכן הוא ערך הסכמים סודיים עם כמה מחברי מועצת המנהלים. ריצ'רד ואני היינו מודעים למשחקים שלו אבל לאף אחד מאיתנו לא היה אכפת. ריצ'רד החזיק ברוב מניות החברה. כול עוד המצב יישאר כך, הייתי מוגן.
כל יום שוחחתי עם נטלי על עניינים עסקיים בלי לרמוז על היחס האינטימי בינינו, אפילו לא פעם אחת. במקביל, בכל בוקר, התקשרתי גם לסילביה מהחדר שלי במלון.
רשמית, הייתי אמור לחזור ביום ראשון, אך רציתי ליהנות עם נטלי. בגלל זה החלטתי להשתמש בשיטה שבה השתמשתי לפני זמן רב, לשנות את הטיסה שלי כדי להגיע יום קודם לכן. סילביה ואני השתמשנו בה כדי להתחמק מהוריי, אבל הפעם לא היססתי להשתמש באותו טריק נגדה.
ביקשתי מנטלי לשנות לי את הטיסה, היא לא שאלה מדוע, אבל היא הבינה היטב במה מדובר. אז הגעתי לפריז יום שבת בבוקר ורצתי לנטלי.
היא קיבלה אותי בשמחה. מה להגיד לכם?
עוד פעם הקסם עבד. עשינו אהבה בטירוף כל הלילה. בינינו, הסקס היה מדהים.
היא הייתה מוכנה לכל דבר, היא קיבלה הכול.
בלי מילים, בלי לשאול, השתמשתי בה, השתמשתי בגופה, ללא איפוק. נטלי ידעה איך לטפל בי, לפנק אותי. בלי שמץ של היסוס או בושה, היא הפכה לשפחת המין שלי ואהבה את זה. אהבתי גם את המשחקים האלה, הם סיפקו לי תענוג רב.
למחרת, חזרתי לסילביה.
גם היא קיבלה אותי בחום ואהבה. איך להסביר לכם!
עם סילביה, המצב היה שונה לחלוטין, היינו זוג. גם הסקס היה מושלם אבל בצורה אחרת, שוויוני יותר, רגוע, פחות פרוע. עד היום אני לא מבין איך סילביה לא גילתה מיד שהייתה לי מישהי אחרת. אולי הביטחון העצמי המוגזם שלה גרם לה לסרב לראות את המציאות.
לעיניה המתנשאות, נטלי מעולם לא היוותה איום.
היא מצידה לא דמיינה שהייתי מספיק טיפש לבגוד בה, לסכן את אהבת חיי. היא בחרה בי! הייתי שייך לה! אני מצידי חשבתי בתמימותי שאפשר להמשיך כך ,לנהל חיים כפולים בלי בעיה, לאורך כל הדרך.
תגובות (0)