מכונת הזמן -פרק 98
אורנה לא ידעה מה לעשות עם עצמה מרוב ייאוש.
לרגע היא חשבה על דניאל ועל כמה שהוא חסר לה ברגעים עצובים שכאלו.
היא רצתה לצעוק לעבר האיש שלקח אותה כנגד רצונה לעבר המשפט שיוכיח למי שייך הילד בן השנתיים דניאל תירוש- דמתי.
למרות שהיא ידעה טוב מאוד שהיא הייתה האימא הביולוגית של דניאל ובזה תם העניין .
מעיין צריכה לשבת בכלא על כך שהיא משתפת פעולה עם מרגריטה , אימה.
אפשר לדעת מה היא עשתה להן ובגלל זה הן חטפו את דניאל.
היא ניסתה לחשוב על דברים טובים וחיוביים אבל היא נזכרה עד כמה היא מתגעגעת לבן שלה , דניאל.
לו רק היא הייתה יכולה לעמוד על דעתה ולומר שמעיין ומרגריטה שותפות לפשע וגם חטפו את בנה דניאל.
על הדבר הזה , היא לא תסלח להן אף פעם.
" אתה לא שומע , אני באמת דוברת אמת , בפעם האחרונה אני אגיד לך שאני לא משוגעת. ושאין לי מושג על מה אתה מדבר. אני לא צריכה שום משפט. אתה בכלל מודע למה שאתה עושה , אתה יודע במפורש שאסור לקחת ילד בן שנתיים מאימו ולקרוע אותו מזרועותיה בכזאת אכזריות.
מה שאתה עושה לי עכשיו , זה נקרא פשע.
זה לא יפה לגרור אישה בכוח אם היא לא רוצה , אז תניח לה בשקט , זה ברור?" קראה אורנה בזעם.
" כן , בטח . את צריכה ללכת איתי דחוף למשפט שיוכיח את האמת. ואני לא מתכוון לוותר לך עד שתספרי שאת באמת המצאת שהילד שלך.
את חושבת שכל התירוצים שלך יעזרו כאשר ישאלו אותך שאלות נוקבות שקשורות לשיגעון שאת בעצמך לוקה בו.
אז כדאי שתפסיקי לחייך ותתחילי להיות קצת רצינית
בכל זאת , זה משפט. אה , ושכחתי להגיד לך שמעיין ומרגריטה יהיו שם.
כולם יראו שאת ממציאה שהבן הזה של מעיין שקד. איך את קראת לו? דניאל , נכון? מה אם מעיין ומרגריטה יגידו שאת כל מה שאמרת בטיפולים שניסיתי לעשות לך כדי להיפטר מהשיגעון הזה.
וכדאי שאת לא תסרבי , כי יש לי שיטות מיוחדות להוציא ממך את המידע הנדרש בכוח.
את באה איתי ולא מתווכחת אפילו לא לשנייה.
את צריכה לשמוע בקולי!" אמר האיש בתוקף.
אורנה ניסתה למחות אך הוא החזיק בידה כמו צבת ולא הייתה לה שום יכולת להסיט אותו לאחור.
איש לא יכול להיות לה לעזר. היא לגמרי לבד.
הלוואי עליה שגבריאל היה יכול לשמוע את צעקותיה ולשחרר אותה מבית המשוגעים הנוראי הזה.
אך לא היה אף אחד שיוכל לשמוע אותה מבעד לקירות של הכלא הזה.
מעיין התעורר באותו הבוקר של יום החתונה שלה עם גבריאל והייתה נרגשת מאוד לשמוע את הבשורה הקשה שיש משפט בנוגע לבן של אורנה , דניאל שיוכיח מי האימא האמיתית שלה.
" מה , אימא היום הזה אמור להיות היום הכי משמח בחיים שלי ואת אומרת שיש משפט בנוגע לבנו של גבריאל , באמת האורנה הזאת די מסוכנת , שרק לא תסתובב חופשי כי היא סכנה גדולה לציבור.
די לי בבשורה הקשה הזאת שתהרוס את כל מצב הרוח שקמתי איתו.
למה אנחנו צריכות להמשיך בהצגה המגוחכת הזאת?
תגידי לי מתי זה ייגמר? כי אני מתחילה להתייאש." אמרה מעיין בחשש והיא פחדה שהמשפט של דניאל עלול להרוס לה את כל התוכניות.
" מעייני יקירתי , תירגעי טיפה. שום דבר לא יקרה. היום זה היום הכי משמח בחייך ואת צריכה להיות רגועה, לא להיות בלחץ , אה אהובתי. את הולכת להיות גברת דמתי , איך ההרגשה?" שאלה מרגריטה בחיוך של ניצחון.
" ההרגשה היא הרגשה מעולה , ואני נרגשת להיות כלה ולהינשא לאדם שאני כל כך אוהבת. גבריאל תמיד היה מושא אהבתי והוא יישאר לעד בתוך ליבי.
זה הולך להיות סופר מרגש. אני כבר מדמיינת את עצמי הולכת לקראתו כשמעיניי הדמעות זולגות, אימא מה עם דניאל ? עם מי הוא נמצא?
אני חייבת לדעת בסביבה מוכרת ובטוחה . אחרת אני לא אהיה רגועה.
אני כרגע בשיא הלחץ ואני לא יודעת איך אני אשרוד כך עד הערב." קראה מעיין בלחץ ולא ידעה מה לעשות עם עצמה מרוב תסכול. עוד כמה שעות החתונה שלה עם גבריאל, והנה היא התבשרה שהיא צריכה להעיד באיזה משפט מסכן ועלוב.
" מעייני , תנשמי עמוק. עדיין יש לך זמן עד החתונה, אז תישבי ותהני מדניאל הקטן כל עוד את יכולה.
תקשיבי לי טוב, ננצח את אורנה בבית המשפט ונוכיח לה שוב שבנות שקד לא פראייריות בכלל.
היא תתחרט שהיא חשבה שהיא יכולה להתעסק איתנו." אמרה מרגריטה בהתרגשות מזויפת.
" אימא , להזכירך היום אני מתחתנת. לא להזכיר את שמה של המפלצת הזאת בבית הזה. את לא מבינה אם גבריאל ידע את האמת, אני אומרת כבר מראש , אני לא אסלח לך על זה בחיים.
סבלתי מספיק כשהרסת לי את מערכת היחסים שלי עם גבריאל כשניסיתי בפעם הראשונה להציע לו נישואים.
אז אני מבקשת ממך אל תיקחי את ההזדמנות להיות אשתו של גבריאל דמתי.
את לא חושבת שאחרי שסבלתי , מגיע לי קצת אושר?!!" קראה מעיין ברוגז ולחיה סמקו כמו סלק אדום.
" תירגעי מעיין , הכול יסתדר בסוף. יהיה טוב , אני מבטיחה לך. אהובתי שהכול יהיה בסדר. אני אסדר את הכול בשבילך. מתוקה שלח , את תהיי יפהפייה ואת תהיי הכלה הכי מושלמת בעולם, כמה שחיכיתי ליום שבו את תתחתני ועכשיו שזה קרוב , אני לא מאמינה שהבת שלי מצאה חתן כל כך מהר.
ומה שאני רוצה להגיד , זה לאחל לך מזל טוב. כי היום את מתחתנת." אמרה מרגריטה בהתרגשות.
כמה שעות חלפו ביעף וכבר הגיעה יום החתונה של מעיין וגבריאל. החבורה מירושלים התלבשו בתלבושות שהשאילה להם דינה , שהייתה כבר בהיריון מתקדם.
גבריאל היה בלחץ מטורף בגלל החתונה.
הייתה לו תחושה שהחתונה תיגמר רע.
תגובות (0)